מקרה מבחן: סיאול.
שם המיזם: "סיאול עיר סולארית" – Solar City.
עיריית סיאול מערבת תושבים ועסקים במגוון רחב של מיזמים שנועדו להפוך את השימוש באנרגיית שמש לזול יותר, לנגיש, ובמקרים מסוימים למחייב. מיזם "סיאול עיר סולארית" הוסיף 64 מגה-ואט בזכות מערכות פוטו-וולטאיות חדשות בשנת 2018, שייצרו חשמל בהיקף של כ-253,000 מגה-ואט שעה והפחיתו 116 טונות של פליטות פחמן דו-חמצני.
המיזם חותר להתקין פאנלים סולאריים במיליון משקי בית, להתקין מערכות פוטו-וולטאיות סולאריות במבני העירייה ולעודד צמיחה בתעשייה הסולארית כדי להגיע ליעד של 1 ג'יגה-ואט עד 2022.
עיריית סיאול מסבסדת התקנת פאנלים סולאריים במרפסות ובגגות של בתי מגורים. אף שממשלת קוריאה הדרומית ביטלה את מדיניות תעריפי ההזנה (FIT) בשנת 2012, עיריית סיאול השיקה מדיניות תעריפי הזנה משלה ו עד סוף 2018 העבירה 2.4 מיליון דולר ל-288 יצרני אנרגיה. יתר על כן, העירייה מציעה לתושבים הלוואות בריבית נמוכה המכסות עד 80% מעלות המערכות הפוטו-וולטאיות ואף מציעה החכרת פאנלים סולאריים המוזילה את עלותה של התקנת המערכות. לרשות התושבים שהתקינו מערכות פוטו-וולטאיות עומדים חמישה מרכזי תמיכה המספקים שירותי מידע וייעוץ.
במסגרת מאמצי העירייה להגביר את קיבולת האנרגיה הסולארית בשטחה, הרשות משכירה ליצרני אנרגיה פרטיים שטחים עירוניים שאינם בשימוש לשם ייצור אנרגיה פוטו-וולטאית בהיקף נרחב.
המיזם הציב יעד של התקנת מערכות סולאריות בקיבולת 1 ג'יגה-ואט שהיה צפוי להביא לידי הפחתה של 537,000 טונות בפליטות הפחמן הדו-חמצני עד 2022.