עשייה סביבתית, תכנון עירוני ואתגרי האקלים בעיר מתפתחת
דפנה רודיק, מנהלת מדור קיימות בעיריית ראש העין, ואדריכלית העיר חגית לויאן פרנסיס
ספרו לנו על התפקידים שלכן בעירייה
דפנה: בחמש השנים האחרונות, אני מובילה את תחום הקיימות בעיריית ראש העין ופועלת לשילוב עקרונות סביבתיים בכלל תחומי הפעילות העירונית, מתכנון וניהול שטחים פתוחים ועד חינוך קהילתי. בעבר ניהלתי בית ספר לקיימות בעיר.
חגית: אני משמשת כאדריכלית העיר, עם רקע בתכנון עירוני ותכנון נוף, ומשלבת בעבודתי ראייה מערכתית של פיתוח עירוני לצד שמירה על מערכות טבעיות. הגעתי ממשרד "מנעד", שמשלב תכנון עירוני ותכנון נוף. העבודה שם חידדה עבורי את החשיבות של הסתכלות רב־תחומית: תכנון שמבין גם ניקוז, גם אקולוגיה וגם פיתוח עירוני, מוביל לתוצאות נכונות ומדויקות יותר.
איזה מיזם משמעותי אתן מקדמות כיום?
דפנה: עולם הקיימות טומן בחובו מגוון רחב של תחומים, ואני פועלת לקידומו בכל עת ובכל מקום שיש היענות. אחד הנושאים הוא טבע עירוני. ראש העין התברכה בפסיפס נדיר של נכסי טבע ומורשת : גבעות בתה, יער, נחל, ואתרים ארכיאולוגים מרתקים. מתוך תחושת שליחות, אנו פועלים ללא הרף לפיתוחם, לטיפוחם ולשימורם של אוצרות אלו, תוך איזון קפדני בין צורכי המחר, למשאבים הקיימים. אחת מדרכי הפעולה היא פיתוח קהילה סביבתית באמצעות סיורים, סדנאות אירועים עירוניים מסורתיים למגוון של קהלים: משפחות, פנסיונרים, בעלי צרכים מיוחדים, תלמידי מערכת החינוך. במהלך השנים התגבשה קהילה בעלת שפה סביבתית, פעילה ומתנדבת. הוקמו קבוצות מתנדבים כגון: נאמני היער, ידידי הנחל, דבוראים ועוד.
דרך פעולה נוספת היא שיתופי הפעולה עם משרדי ממשלה וארגונים סביבתיים כגון: קק"ל, רשות הטבע והגנים הלאומים, החברה להגנת הטבע, רשות ניקוז ונחלים ירקון ועוד המקדמים את העשייה הסביבתית העירונית.
ספרו על פרויקט נחל רבה
חגית: אחד הפרויקטים המרכזיים הוא פיתוח נחל רבה, אדריכלי התוכנית הם " אב אדריכלים". עם כניסתי לתפקיד לפני כשנה, התחלנו לקדם תהליך אינטנסיבי ומשמעותי. דפנה, יחד עם רחל מדר, הובילה הגשת קול קורא לקרן לשטחים פתוחים, מתוך הבנה שיש צורך בתוכנית אב לכל אורך הנחל, ולא בפיתוח נקודתי.
הגישה היא יצירת שפה תכנונית אחידה, עם דגש על היבטים אקולוגיים וסביבתיים, לצד חיזוק השטחים הציבוריים הקיימים. התכנון כולל שיקום צמחיית בר, הסרת מינים פולשים, יצירת מרחבי למידה ושילוב אזורים פתוחים במראה טבעי, תוך שמירה על אופיו של הנחל לאורך השנה.
דפנה: עבורי זו חוויה משמעותית. אני מלווה את הנחל כבר כ־30 שנה, וזו הפעם הראשונה שאני מרגישה שהתכנון באמת נותן מענה לערכים סביבתיים אמיתיים. יש הקשבה, יש הבנה, ויש חזון שמתממש בפועל.
חשוב לנו במיוחד לשמור על הגדה הצפונית טבעית ככל האפשר, ויש לכך ביטוי בתכנון. שיתוף הפעולה עם רשות ניקוז ונחלים ירקון, ובפרט עם ד"ר מיכל שורק ששימשה כמנהלת אגף אקולוגיה וסביבה, סייע רבות בגיבוש התהליך ובהבאת האנשים הנכונים לשולחן.
כיצד מתמודדים עם אתגרי התחזוקה?
תחזוקת אתרי הטבע העירוניים דורשת כיום גישה שונה מבעבר. מדובר בשינוי תפיסתי עמוק, המעתיק את הדגש מגינון אינטנסיבי לניהול רגיש ועדין המבוסס על תהליכים טבעיים.
אגפי העירייה השונים נמצאים בעיצומו של תהליך למידה והתנסות, במטרה להתאים את שיטות העבודה לתפיסה החדשה. זאת מתוך הבנה והכרה כי אתרי הטבע הם משאב יקר ערך שיש לנהל ברגישות ובהתאמה לצרכים המקומיים, לתנאי האקלים ולקהילה. אנו בעיצומו של מהלך מקצועי וארגוני משמעותי, ומקווים להביא למימושו המלא בהצלחה.
אילו אתגרים סביבתיים עומדים בפני העיר?
חגית: ישנם איומים סביבתיים בהיקף העיר שאנו מתנגדים להם כגון: הקמת תחנת כוח בצומת קסם; קידום תב"עות להרחבות מחצבות בהיקף העיר; להעברת צינור גז בתוך תחומי יער ראש העין; הסטת מסדרון חשמל החוצה את העיר לאורכה; שריפות פיראטיות; ושינויי נתיבי טיסה. אלו סוגיות מורכבות ברמה הארצית, עם השפעות מקומיות משמעותיות. ראש העין ממוקמת בצומת גיאוגרפי ייחודי, בין מסדרונות אקולוגיים מצפון לדרום וממזרח למערב. ניתן לראות בעיר עדרי צבאים, שועלים ומגוון עופות, טבע פראי ממש בתוך המרחב העירוני. עם ההתפתחות המואצת של העיר בשנים האחרונות, האתגר המרכזי הוא לשמור על האיזון בין פיתוח לבין שמירה על שטחים פתוחים. זהו אתגר תכנוני, סביבתי ולעיתים גם פוליטי.
עם זאת, יש בעיר מודעות גבוהה וקהילות מעורבות, שמבינות את החשיבות של השטחים הפתוחים ופועלות לשמירה עליהם. זה מעניק לעיר יתרון משמעותי.
דפנה: שיתופי פעולה הם המפתח. הצלחות בתחום הקיימות נוצרות כאשר יש קבוצה של אנשים שפועלת יחד. החזון שלנו כולל גם פיתוח "אצבעות ירוקות" שיחברו בין אזורים טבעיים באמצעות פתרונות שלא תמיד דורשים השקעה כספית גבוהה, אלא בעיקר תיאום ותכנון נכון.
מה נעשה בתחום החינוך הסביבתי?
דפנה: חינוך סביבתי הוא תחום מאתגר, ודורש שותפים מחויבים בתוך מערכת החינוך. ישנן תוכניות סביבתיות בבתי הספר ובגני ילדים, והדגש בהם הוא למידה חוץ גנית/בית ספרית ככל האפשר. אחת הדוגמאות היא תוכנית "שומרי הנחל", שבסיומה פגשו התלמידים את נציגי העירייה בפאנל, הציגו שאלות והתקיים שיח מעניין. אנחנו מאמינים שהצלחות קטנות מצטברות לשינוי משמעותי לאורך זמן.
כיצד אתם מקדמים תיירות סביבתית בעיר?
דפנה: אנו פועלים גם לפיתוח תחום התיירות, בין היתר באמצעות קולות קוראים של משרד התיירות. כיום הפעילות נשענת על יוזמות קהילתיות ומתנדבים, ובהמשך מתוכנן גם פיתוח תשתיות נוספות, כולל חזון להקמת מלון בעיר.
לסיום, איך הייתן מסכמות את העשייה?
דפנה: "בסוף, קיימות ברשות מקומית זה עבודה יומיומית, הדורשת הסתכלות מערכתית ארוכת טווח עם אילוצים, תקציבים מוגבלים והרבה גורמים שצריך לרתום. זה לא קורה ביום אחד, אבל כשיש שיתוף פעולה בין אגפים, הנהלה וקהילה, דברים מתחילים לזוז. גם צעדים קטנים, אם מתמידים בהם, מצטברים לשינוי אמיתי בשטח."
תודה לכל מנהלי אגפי העירייה, למנכ"לית ולראש העיר על הסיוע והאוזן הקשבת.
ראש העין
סיור עם עדר הצאן ביער הקהילתי רהע
התמונות באדיבות עיריית ראש העין
סיור מנחל רבה לירקון
נחל רבה
ביובליץ לקהילה