היערכות לשינוי אקלים
לשלטון המקומי ישנו תפקיד חשוב ומרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים, הבטחת החוסן הקהילתי והפחתת פליטות משמעותיות של גזי חממה. פעולות בתחומי האקלים נחלקות לשני סוגים: אדפטציה (הסתגלות) ומיטיגציה (הפחתה). מטרתן של פעולות אדפטציה הן לשפר את המוכנות והחוסן של הרשות באקלים ובתנאים משתנים, למשל חיזוק מערך החירום הרשותי והתאמתו לאקלים משתנה, נטיעת עצים, ניהול מערך הנגר, פתרונות הצללה ועוד. מטרתן של פעולות מיטיגציה הן להפחית את כמות גזי החממה הנפלטים ברשות ממקורות של ייצור אנרגיה, תחבורה, פסולת ועוד. שילוב של פעולות אלה יוביל להגברת החוסן העירוני והיכולת של הרשות להתמודד עם אקלים משתנה ולתועלות נוספות כגון, חיסכון במשאבים, צמיחה והתחדשות כלכלית ושיפור איכות החיים והסביבה.
לשינויי האקלים ישנן גם השפעות כלכליות: מחקר חדש של מוסד שמואל נאמן בעיר תל-אביב-יפו מצביע על עלויות של בין 2 ל- 4 מילארד ש"ח בשנה (בתרחיש מתון ותרחיש קיצוני, בהתאמה) כתוצאה מהתחממות האקלים בשנת 2050.
כחלק מהפעולות לעמידה ביעדים להתייעלות באנרגייה ולהפחתת פליטת גזי חממה והשאיפה להגיע ל-30% ייצור אנרגייה מתחדשת עד שנת 2030, תוכנית המאיץ לרשויות המקומיות הותנעה בשנת 2021. משרדי האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים פרסמו קול קורא להכנת תוכניות אופרטיביות בעלות יעדים בני ביצוע בטווחי פעולה משתנים בנושאי היערכות לשינוי אקלים ברשויות המקומיות. תוכנית המאיץ כללה פעולות של אדפטציה ומיטיגציה. בשלב הראשון נבחרו 10 רשויות ו- 2 אשכולות. במקביל, התפרסמה תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה לשנים 2021-2022 וחלק ממנה (סעיף 50) במתכונת זהה לתוכנית המאיץ.
השלב השני הורכב משני מסלולים: מסלול כללי (רשויות מקומיות בעלות 50,000 נפש ומעלה) ומסלול ייעודי לרשויות הערביות (רשויות מקומיות בעלות 10,000 נפש ומעלה). במסלול הראשון זכו 14 עיריות ובמסלול השני 24 רשויות (7 עיריות ו- 17 מועצות מקומיות).
צפו בתוצרי המחזור הראשון של תוכנית המאיץ
בנוסף התפרסמו שני קולות קוראים נוספים במסגרת המאמץ להפחתת גזי חממה: קול קורא לאדפטציה באמצעות תוכניות הצללה וקירור העיר באמצעות עצים ופיילוטים לפעולות הצללה אופרטיביות; וקול קורא למיטיגציה באמצעות התייעלות באנרגיה וצמצום תופעת אי החום העירוני באמצעות הצללה וקירוי מפאנלים פוטו-וולטאים.
מקרי בוחן
נס ציונה | ניהול נגר
חולון | תכנון | הצללה
באר שבע | חידוש המרחב הציבורי וחוסן קהילתי
ג'לג'וליה | התייעלות אנרגטית
קופנהגן | דנמרק
איגוד ערים איזור מפרץ חיפה
לונדון | אנגליה
איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה בשיתוף עיריית חיפה
סאו פאולו | ברזיל
כפר סבא | הצללה
מיניאפוליס | מיניסוטה | ארה"ב
בריסביין | אוסטרליה
קרית שמונה | ניהול נגר
פורטלנד | ארה"ב
סיאול | דרום קוריאה
ראשון לציון | איתנות אנרגטית
קרית ביאליק | טבע עירוני
הוד השרון | ניהול נגר
ראשון לציון | ניהול נגר
נהריה | תכנון בר-קיימא
דוחות, מדריכים ופרסומים
חוקים ותקנות רלוונטיים
חוק האקלים התשפ"ג 2023
עיקר מטרותיו הן הפחתת פליטות גזי החממה המובילים לשינויי אקלים קיצוניים ברחבי העולם ויישום צעדים מקומיים של הסתגלות לשינויי אקלים כדוגמת עליית הטמפרטורה העולמית ואירועי הקיצון האקלימיים.
הערה: החוק מובא כלשונו כפי שאושר בכנסת בספטמבר 2023. קיימות הסתייגויות רבות מצד ארגוני הסביבה לחוק כלשונו
החלטת ממשלה מספר 4079 מיום 29.07.2018
היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית.
הקמת מינהלת היערכות לשינוי האקלים
לצורך ביצוע החלטת ממשלה 4079, הוקמה בדצמבר 2018 מִנהלת היערכות לשינוי אקלים. בראש המנהלת עומד המשרד להגנת הסביבה וחבריה מייצגים את משרדי ממשלה, ארגונים לא ממשלתיים ורשויות ממשל שונות. המנהלת מופקדת על תיאום בין-משרדי ומוטלת עליה האחריות להגיש תוכנית ליישום האסטרטגיה הלאומית להיערכות לשינוי האקלים.
הקמת מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל
בשנת 2011 הקים המשרד להגנת הסביבה את מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל. המרכז פעל בהובלת אוניברסיטת חיפה, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ומוסד שמואל נאמן. המרכז עסק בשבעה נושאים עיקריים: שינויי האקלים; בריאות הציבור; משק המים; המגוון הביולוגי; תכנון ובנייה ירוקה; כלכלה; גאו-אסטרטגיה. תוצרי עבודת צוותי ההיגוי פורסמו בשלושה דוחות: