תקציר תוכנית פעולה להיערכות השלטון המקומי לשינויי האקלים ולהתייעלות באנרגיה, תוכנית המאיץ, עיריית אשדוד

מוקדים למעבר לאנרגיות מתחדשות:

• מתקנים קטנים – בעקבות ההתחדשות העירונית הנרחבת להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים, ניתן להגדיל את ההצללה במרחב הציבורי ולעודד את התושבים לייצר אנרגיה באמצעות פאנלים סולאריים.
• מתקנים גדולים – ניתן להתקין מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים באזור התעשייה, כולל בנמלים. כמו כן ניתן לבדוק את האפשרות לייצר אנרגיית רוח במרחב הימי. יש צורך לבדוק את ההיתכנות להקמת שדה פאנלים סולאריים בשטחים פתוחים שאינם בשימוש הציבור באזור פלמחים.

הזדמנויות להתייעלות באנרגיה:

• בנייה ירוקה – בניית מבנים חדשים מזמנת אפשרות להתייעלות באנרגיה. על הרשות לתכנן מבני ציבור מאופסי אנרגיה, להגדיל את פוטנציאל החיסכון במבני המגורים ולפקח על יישום תקנות הבנייה הירוקה.
• תאורה – הרשות בשלבי ביצוע מתקדמים של החלפת נורות תאורת הרחוב לנורות לד. ניתן להרחיב את המהלך גם למבני ציבור.

הזדמנויות להתייעלות בטיפול בפסולת:

• מיחזור – שיעור המיחזור בעיר נמוך מאוד ביחס לפוטנציאל. ניתן להגדילו באמצעות הנגשת מרכזי מיחזור והצבת פחים ייעודיים וכן באמצעות חינוך והסברה.
• צמצום פליטות באמצעות שדרוג מערך הטיפול בפסולת שיוביל לצמצום הטמנת הפסולת.

הזדמנויות לתחבורה נקייה:

• חשמול התחבורה הציבורית – מיזם תחבורה ירוקה (אקו MOVE) נמצא בשלבי יישום מתקדמים של יישום.
• תשתית לשיתוף כלי רכב חשמליים ולטעינתם – ניתן להקים תשתית מתאימה כדי לעודד שימוש בכלי רכב חשמליים. נוסף על כך, יש לעודד יוזמות להפחתת הנסועה ולעידוד נסיעה ברכבים שיתופיים.
• התייעלות התחבורה הכבדה – כעיר תעשייה ונמל, תנועת המשאיות באשדוד כבדה (שני מיליון משאיות/מכולות בשנה), והיא צפויה לגדול. ניתן לעבור למשאיות נקיות, תוך מתן תמריצים של נתיב מהיר עוקף למשאיות אלו.
• עידוד התנועתיות וההליכתיות במרחב – עידוד הליכה ברגל ורכיבה על קורקינט או על אופניים חשמליים ורגילים באמצעות הסדרה של השכרת כלים אלה, סלילת שבילי אופניים, קירוי והצללת מדרכות והסברה.

מוקדי העבודה:

• אדפטציה (הסתגלות) – הגברת החוסן האקלימי;
• מיטיגציה (אִפְחוּת) – הפחתת הפליטות.

1. ביחס לחוסן אקלימי (אדפטציה)

קירור העיר:

• הרחבת התכסית הירוקה;
• צמצום גיזום הצמחייה והתאמת התשתיות לגידול עצים;
• קירוי שטחים ציבוריים;
• הנחיות תכנון לקירור ולאוורור.

ניהול הנגר והשהיה:

• הגדלת שטחי הריצוף המחלחל או המנקז בשטחים פרטיים וציבוריים;
• החלת חובת ריצוף מחלחל במבנים חדשים ובתשתיות;
• מיזמי תשתית עירונית להשהיה ולחלחול;
• הסדרת נחל לכיש;
• הקמת מנגנוני מימון ובקרה;
• הפרדה בין ניקוז וביוב;
• מיזם ניסוי (פיילוט) גגות ירוקים במבני ציבור.

פיתוח חוסן קהילתי: 

• צמצום העוני האנרגטי בקרב אוכלוסיות פגיעות;
• יצירת מרחבים מאוקלמים בשכונות פגיעות;
• היערכות למצבי משבר עקב אירועי אקלים במסגרת מערך החירום הקיים;
• הסברה לכלל האוכלוסייה.

2. ביחס להפחתת פליטות (מיטיגציה)

תחבורה מקיימת:

• הגדלת היקף התחבורה הציבורית החשמלית;
• הוספת תשתיות לתחבורה חשמלית;
• צמצום מעבר כלי רכב כבדים בעיר – הסדרת אזור מוגבל תנועה;
• החלפת צי הרכב העירוני;
• עידוד תעשיינים למעבר לכלי רכב כבדים ירוקים;
• החלת אזור מופחת פליטות באזור התעשייה, כולל אכיפה וניטור.

צמצום הפסולת להטמנה:

• הכנת תוכנית אב לטיפול בפסולת;
• תכנון והקמת תחנת מעבר ממיינת;
• קידום תוכנית להגדלת המיחזור;
• הסדרת הטיפול בפסולת אורגנית;
• הסברה לכלל האוכלוסייה;
• מיזמים חינוכיים במוסדות החינוך;
• מעבר לבנייה ירוקה במבנים קיימים.

תעשייה מקיימת:

• הקמת פורום תעשיינים להטמעת נושא ההתייעלות האנרגטית וייצור אנרגיה מקיימת, עידודו ויישומו;
• הקמת צוות בקרה משותף לרשות המקומית ולגופים רלוונטיים במשרדי הממשלה.

ייצור אנרגיה:

• ניצול גגות מבנים ושטחי ציבור קיימים לשם ייצור אנרגיה;
• ניצול גגות ושטחים בתעשייה ובעסקים;
• עידוד התושבים להתקין מערכות פוטו וולטאיות בבתים פרטיים ובבתים משותפים וסיוע בהתקנה;
• למידת נושא האגירה ופיתוחו;
• הנחיות לתכנון מערכות לייצור אנרגיה.

לכל אחת מהפעולות האמורות מובא פירוט: שלבי המשימות, לוחות זמנים לביצוע, הערכות תקציביות, אחריות לביצוע ושותפים.