בין צפיפות לטבע עירוני: כך גבעתיים מקדמת עיר ירוקה ומקיימת
חי זומר, מנהל מחלקת קיימות ואיכות הסביבה בעיריית גבעתיים
איך הגעת לעסוק בקיימות עירונית?
למדתי מדעי הסביבה במכללת הדסה, וכיום אני בשלבי סיום של תואר שני בבית הספר ללימודי סביבה ע״ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. בעבר עבדתי באגף החירום של המשרד להגנת הסביבה, ובהמשך בחברת אתוס כיועץ בתחום איכות האוויר.
היה לי רצון גדול לעסוק בתחום בעל בהשפעה רחבה, לא רק בניתוח מקצועי של בעיות סביבתיות, אלא בעבודה שמגיעה אל חיי היום־יום של התושבים. גם כיום אני עוסק בנושאי איכות אוויר בעירייה, אך במכלול הפעולות בעבודה אפשר לראות את השינוי בזמן אמת: במרחב הציבורי, בקהילה ובאופן שבו תושבים חווים את העיר.
כיצד מאורגנת פעילות הקיימות בעירייה?
מחלקת קיימות ואיכות הסביבה פועלת במסגרת אגף סביבה ירוקה, שבעבר היה חלק מאגף השפ"ע. עם השנים, תחומי הפעילות התפצלו למחלקות שונות ועולמות התפעול מרוכזים כיום באגף תנופה. רכזת החינוך הסביבתי, אליה לביא היא שותפה מרכזית לקידום הפעילות במוסדות החינוך. גם מערך הדוברות העירוני מסייע בהנגשת הפעילויות לתושבים ובחשיפת העשייה הקהילתית, ובראשה הגינות הקהילתיות.
המחלקה עוסקת במספר צירים מרכזיים: קהילה וגינות קהילתיות, חינוך סביבתי במוסדות החינוך, התמודדות עם משבר האקלים, צמצום צריכה והטמנה, הפחתת זיהום אוויר מתחבורה, שמירה על מגוון ביולוגי, טיפול במפגעים סביבתיים ורישוי עסקים.
מהו האתגר המרכזי של גבעתיים בהקשר הסביבתי?
גבעתיים היא עיר קטנה מאוד בשטחה ועם זאת צפופה מאוד: כ־3.5 קמ״ר בהם מתגוררים כ־65 אלף תושבים. העיר צפויה לצמוח ללפחות 80 אלף תושבים עד שנת 2050, לאחר שכמעט הכפילה את אוכלוסייתה בחמישים השנים האחרונות. האתגר הוא להמשיך להתפתח בלי לוותר על איכות החיים, עצים, הצללה, טבע עירוני ושטחים ציבוריים פתוחים. עם זאת, כמעט שאין בעיר שטחים פתוחים, ולכן כל החלטות התכנון הן משמעותית מאוד. אחד הכיוונים הוא התחדשות עירונית מתחמית: במקום לבנות באופן מפוזר על פני שטח רחב, ניתן לרכז את הבינוי בשטח מצומצם יותר ובגובה רב יותר, ובכך לפנות מקום לשטחים ירוקים, למרחבים ציבוריים ולמוסדות ציבור.
כיצד משתלבים שיקולי קיימות בתכנון העירוני?
שיתוף הפעולה עם מינהל ההנדסה הוא חיוני. קיימות עירונית אינה יכולה להישען על מחלקה אחת בלבד; היא תלויה בעבודה משותפת עם גורמי תכנון, חינוך, קהילה, תפעול ודוברות.
אנו מקדמים יחד עם מינהל ההנדסה את תוכנית “דרך צל”, הכוללת מהלכים להגברת הצללה וייעור עירוני. אדריכל העיר, שי רכטר, הוא שותף משמעותי לעבודה הזו, והקשר המקצועי בינינו טבעי וחשוב מאוד. אנו מקדמים במקביל גם פעולות יישומיות במסגרת תוכנית האקלים העירונית, וכן מכינים מסמך מדיניות סביבתית לעיריית גבעתיים, שאמור להגיע לאישור מועצת העיר. גם לפני אישור המדיניות, שיקולים סביבתיים כבר נכנסים לעבודה מול תב״עות והליכי רישוי. עם זאת, מסמך מדיניות מאושר יסייע ליצור מסגרת עירונית סדורה ועקבית יותר, במקום לבחון כל פרויקט בנפרד.
מה נעשה להפחתת זיהום אוויר ופליטות מתחבורה?
אנחנו מקדמים הליכתיות, תחבורה ציבורית, מיקרו־מוביליות שיתופית ומהלכים לצמצום התלות ברכב הפרטי. במקביל, העירייה פועלת לקדם חוק עזר עירוני לרעש, שיסייע גם בקידום אמצעי אכיפה, לרבות מצלמות.
בתחום זה יש חשיבות גדולה לגיבוי של ההנהלה העירונית. מחזיק תיק איכות הסביבה והקיימות החדש, סגן ראש העיר אלעד רוז רוזגוביץ, מעניק רוח גבית משמעותית לקידום התחומים האלה. הוא גם מוביל את פורום הייעור העירוני במסגרת “דרך צל”. ראש העיר, רן קוניק, מאפשר ומעודד את העשייה, והשותפות הזו חיונית במיוחד למחלקה קטנה שפועלת במגוון רחב של תחומים.
כיצד העיר מתמודדת עם צמצום פסולת ובזבוז מזון?
אנחנו פועלים לקידום צמצום צריכה, הפחתת בזבוז מזון והקטנת כמות הפסולת המועברת להטמנה. חלק ניכר מהפעילות מתקיים בקהילה באמצעות סדנאות, קורסים ופעילויות בגינות הקהילתיות. נושא הקומפוסטציה הוא דוגמה טובה לכך: העירייה מחלקת קומפוסטרים ומפעילה מערך ליווי לתושבים, לרבות בבתים משותפים. ערכנו גם הערכה של כמויות הפסולת שנחסכו הודות לשימוש בקומפוסטרים ולשיתוף הפעולה של התושבים. המטרה היא לא רק לחלק ציוד, אלא לבנות הרגלים וקהילה שמבינה את הערך של טיפול מקומי בפסולת אורגנית.
איזה תפקיד ממלאות הגינות הקהילתיות בעיר?
בעיר צפופה כמו גבעתיים, גינה קהילתית יכולה להיות מרחב מפגש, למידה, גידול מזון, פעילות סביבתית וחיזוק קשרים בין תושבים. כיום פועלות בעיר שמונה גינות קהילתיות משמעותיות, כמעט בכל שכונה, בשטחים של כמה מאות מטרים רבועים ועד דונם. כל גינה מלווה על ידי רכז או רכזת תושבים, לצד ליווי של מחלקת הקיימות. הרכזים משתתפים בפורום רכזים שמתקיים ארבע עד שש פעמים בשנה, ובו מתקיימים שיתוף ידע, הדרכות, תכנון משותף ובניית תוכנית עבודה שנתית. בעבר חלק מהגינות היו סגורות יחסית והתמקדו בעיקר בגידול ירקות. היום אנחנו פועלים לחזק גם את ההיבט הקהילתי. בחנו עם כל גינה את אופייה, את האנשים שמובילים אותה, את הידע הקיים ואת הצרכים. הקמנו גם שתי גינות נוספות, ואנו תומכים בגינות בציוד שוטף, אדמת שתילה, שתילים לעונות החורף והקיץ, הדרכות ותקציבים לפעילויות.
איך מעודדים יותר תושבים לקחת חלק בגינות?
אחד המהלכים היה שבוע “הכירו את הגינה”, שבו בכל יום התקיימה פעילות בגינה אחרת. המטרה הייתה להזמין תושבים חדשים להכיר את הגינות הקרובות לביתם ולהצטרף לעשייה. בהמשך פרסמנו קול קורא שאיפשר לפעילים בגינות להציע תוכנית פעילות משל עצמם. בתחילה השתתפו חמש מתוך שמונה גינות, והשנה כל שמונה הגינות הגישו תוכניות ומקיימות עשרות פעילויות. ביוני בלבד התקיימו כ־15 אירועים. זהו שינוי משמעותי: במקום שהעירייה תכתיב פעילות מלמעלה, התושבים עצמם בונים את התוכן המתאים לקהילה שלהם, והמחלקה מסייעת בליווי מקצועי ובתקצוב. העבודה נעשית גם בשיתוף הגורמים הקהילתיים בעיר, והיא נשענת בין היתר על תקציבים שניתנו בעבר מהמשרד להגנת הסביבה. הגינות הופכות כך לקהילות מקיימות, מחוברות לאדמה, למרחב הציבורי ולתושבים סביבן. כשמחזקים גינה קהילתית, לא מגדלים רק ירקות. מחזקים רשת אנושית מקומית, יוצרים מפגש בין תושבים ומפתחים יכולת קהילתית להתמודד עם מצבים משתנים.
כיצד נשמר הטבע העירוני בעיר כה בנויה?
למרות הצפיפות והבינוי, בגבעתיים מתקיים טבע עירוני משמעותי. דוגמה בולטת היא גבעת קוזלובסקי, המצויה בתחום המוניציפלי של העיר. מדובר בשטח כורכר בעל מגוון מינים מרשים, כולל מינים ייחודיים ונדירים. ישנה קבוצת תושבים מסורה השומרת על הגבעה, ואנו נמצאים עמה בקשר כדי לצמצם ככל האפשר פגיעה בשטח.
עצים הם תשתית עירונית חיונית: הם מספקים צל, מפחיתים את תחושת החום, תורמים לאיכות האוויר ותומכים במגוון הביולוגי. בהתחדשות עירונית אנחנו מנסים לשמור ככל האפשר על עצים קיימים, לצד נטיעה של עצים חדשים ותכנון של רחובות ומתחמים ירוקים ומוצלים יותר. התחדשות עירונית מגיעה לעיתים גם אל תת־הקרקע, ועלולה לפגוע בשורשי עצים. זו אחת הסיבות לחשיבות של פונקציה מקצועית שתביט על היער העירוני כמערכת שלמה ותוודא ששיקולי עצים, קרקע, הצללה ותשתיות משולבים בתהליכי התכנון כבר בשלבים מוקדמים.
המחלקה מקיימת גם סיורי צפרות, סיורי מגוון ביולוגי וסיורי עששיות, שמטרתם להגביר מודעות לטבע העירוני. בגבעתיים יש מגוון מיני ציפורים, לרבות סיסים רבים. אנחנו מקיימים סיורי סיסים ומקדמים הצבת תיבות קינון, כדי להכיר לתושבים את המינים שחיים איתם בעיר ולעודד מעורבות בשמירה עליהם.
אילו שיתופי פעולה נוספים נדרשים לקידום קיימות עירונית?
הצלחה בתחום הקיימות תלויה בשיתופי פעולה רחבים בתוך העירייה. לכן אני מקדם כבר קרוב לשנתיים קורס למנהלי מחלקות בעירייה בנושאי איכות סביבה וקיימות, שיכלול גם סיורים בחירייה. לקורס כבר יש סילבוס ואישור עקרוני, ואנו צפויים להתחיל ברישום לקראת פתיחתו בנובמבר.
המטרה היא שכל מחלקה תבחן כיצד היא יכולה לפעול בצורה סביבתית יותר בתחומה. שיתוף הפעולה עם אדריכל העיר הוא דוגמה חשובה לכך, אך יש עוד מחלקות רבות שיכולות להשפיע — מתכנון ותפעול, דרך חינוך וקהילה, ועד רישוי, דוברות ושירות לתושב.
גבעתיים
גינה קהילתית שלווה. צילום: עיריית גבעתיים
