ניהול מערך הנגר

עקב שינויי האקלים, כמות המשקעים השנתית צפויה להתחלק על מספר קטן יותר של אירועי גשם רבי עוצמה. במקביל, הפיתוח המואץ בכל חלקי הארץ גורם לאטימה של קרקעות לחלחול ומערכות הניקוז הקיימות אינן מסוגלות להכיל את כמויות המים. כך, באירועי גשם כבדים, המים מהנגר העירוני מציפים את הרחובות ואת התשתיות העירוניות.

בישראל בעונות החורף בשנים האחרונות אנו עדים יותר לתופעה של  הצפות ברחובות הערים הנגרמות מאירועי הגשם. הצפות אלו לעיתים קרובות גורמות לנזקים כלכליים כבדים, אותם נאלצות הרשויות המקומיות לשאת ולעיתים רחוקות אף לאובדן חיים.

בשנים האחרונות רשויות מקומיות החלו ליישם  גישת ניהול נגר רגישה למים ככלי לניהול מערך הנגר העירוני. גישה זו בשילוב תכנון עירוני מתאים הרואה במי הנגר משאב ולא מטרד.

באזורים שונים מתקיימים תנאי אקלים-טופוגרפייה ותנאים גיאו-הידרולוגיים שונים ולכן לא קיים פתרון אחיד  לכולם. שילוב של מספר פתרונות המותאמים לתנאי המקום  עשוי להיות הפתרון היעיל ביותר בכל אזור.

האגף לתכנון ארצי של מנהל התכנון מקדם בשנים האחרונות במקביל: מסמך מדיניות ניהול נגר עירוני; תיקון 8 להוראות פרק המים בתמ"א 1 המעדכן בעיקר את הסעיף העוסק בניהול וניצול מיטבי של הנגר העירוני; ועדכון לנספח ב' 4 בתמ"א 1 העוסק בהנחיות להכנת מסמך ניהול נגר.

פתרונות ניהול נגר עשויים להיות הגברת החלחול באמצעות תכנון עירוני נכון: בניה תוך התחשבות בסוג הקרקע ובטופוגרפיה; שימוש במשאב המים לתועלות נוספות של פנאי ונופש (לדוגמה פארק הצבאים בירושלים, אגם הסופרלנד בראשון לציון); הטמעת טכנולוגיות לאיגום והחדרת מים (ביופילטרים למיניהם, מאגרי מים תת קרקעיים – drainboxes); פיתוח רצועות גינון מונמכות ו"גינות גשם" לאורך הרחובות ונטיעת צומח לקליטת המים, גגות ירוקים, ריצוף מחלחל ועוד.