מילון מונחים

MFCA מכמת זרמים ומלאי של החומרים בתהליכים או בקווי ייצור, הן ביחידות פיזיות של משקל (ק"ג או טון) והן ביחידות מוניטריות-כספיות, המבוססות על עלויות הייצור שנגרמו. ניתוח הכמויות חושף עלויות נסתרות של חוסר-יעילות ופחתים בייצור, ומבסס מערכת מידע למעקב וניטור עלויות של תפוקות שלא באות לידי ביטוי במוצרים הסופיים ועלויות סביבתיות אחרות. כך חברות יכולות לזהות את התחומים והתהליכים להתייחס אליהם ולמצוא הזדמנויות לשיפור, התייעלות וחיסכון, לשפר את הפרודוקטיביות ולהפחית צריכה יחסית של משאבים.

למידע נוסף ראו את המדריך ל-MFCA שפורסם ע"י המרכז להתייעלות במשאבים.

על פי התקנות, שנכנסו לתוקף ב-2021, נדרשים מנהלי נכסים, קרנות השקעה ויועצים פיננסיים להציג דיווחים באתרי האינטרנט שלהם בדבר המאפיינים הסביבתיים או החברתיים במוצרים הפיננסיים שלהם, ולפרט כיצד הם משלבים סיכוני קיימות במדיניות ההשקעה שלהם. בין היתר הם נדרשים להציג את ההתחשבות בסיכוני קיימות בתהליך בחירת המוצרים הפיננסיים שהם מציגים למשקיעים, ופירוט בדו"חות השנתיים כיצד מוצרים פיננסיים בעלי מאפיינים סביבתיים או חברתיים מבטאים בפועל עמידה ביעדי ESG.

כלי תחבורה המונעים באופן מלא או חלקי באמצעות חשמל ולא באמצעות מנועי בעירה. מערכת הנעה חשמלית מבוססת על מנוע חשמלי אחד או יותר, אמצעי לאגירת אנרגיה ומקור להטענה. כלי תחבורה חשמלית כוללים תחבורה ציבורית, מסחרית ופרטית ומחייבים התקנה של עמדות הטענה המספקת להם חשמל.

תחבורה בת קיימא או תחבורה מקיימת, היא תפיסה אשר בבסיסה עומד הרצון לצמצם את השימוש ברכב פרטי ולקדם מערך של פתרונות שונים הכוללים שילוב של תחבורה ציבורית, תחבורה שיתופית, תחבורה לא ממונעת והליכה רגלית. מערך תחבורה זה אמור לאפשר הגעה יעילה ממקום למקום, בצד שמירה על איכות הסביבה ובריאות הציבור.

אסטרטגיות המפחיתות את הפגיעות המערכתית בעלות אפסית או נמוכה מאוד. למשל באמצעות שיקום ו/או יצירת פתרונות מבוססי טבע לניהול נגר (לדוגמה, בריכת חורף באזור של שקע אבסולוטי והזרמת מי הנגר מהרחובות הסמוכים אליה לאחר טיהורם באמצעים טבעיים).

הפעילות האנושית, מאז המאה ה-19 והמהפכה התעשייתית, אחראית לפליטות מוגברות של גזי חממה לאטמוספירה, בעיקר בתהליך שריפת דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז). גזים אלה מצטברים באטמוספירה וגורמים לה לשמש כמעין חממה: חלק מהחום מקרינת השמש 'נכלא' ולא מתפוגג בחלל, ואטמוספירת כדור הארץ מתחממת. התחממות זו אינה לינארית, והיא גורמת לשינויים ארוכי טווח בדפוסי מזג האוויר, כולל עלייה הן בתדירות והן בעצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים.

שינויים אלה משבשים מערכות ביולוגיות על כדור הארץ ומפרים את האיזון של הטבע, עד כדי איום על המגוון הביולוגי ועל עתיד האנושות.

אסטרטגיה שניתן לשנות את העלות הכרוכה בהפעלתה במקרה ולא חלים שינויים אקלימיים או אנושיים במשק המים.

מידת הרגישות וההשפעות החיוביות והשליליות של שינויי אקלים (ישירות או בעקיפין).

קיימות היא האפשרות או היכולת שתהליך או מצב ימשיכו להתקיים לאורך זמן. המינוח ניתן לשימוש בנוגע לארגון, מוסד, טכנולוגיה או מערכת טבעית. בהקשר למשבר הסביבתי, נהוג להשתמש במינוח קיימות לתאר ראייה כוללת של הפוטנציאל לשמור על שרידות מערכות טבעיות-ביולוגיות ואנושיות, תוך התייחסות למימדים סביבתיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים, בדגש על קשרי הגומלין ביניהם.

הקיום האנושי נשען על מערכות טבעיות. שימוש בני האדם במערכות הטבעיות, כולל ניצול משאבים מתכלים, יצירת זיהום ועוד, בעיקר מאז המהפכה התעשייתית, משבשים את פעילות מערכות אלה ומסכנים את משאבי הטבע ושירותי הטבע המסופקים ע"י מערכות אקולוגיות, ומסכנים את קיום הסביבה הטבעית, הכלכלה והחברה האנושית. לפיכך, ניכר כי לקיימות יש השלכות נרחבות ועמוקות על האדם והחברה, עם היבטים הנוגעים בכל תחומי החיים: ילודה, בריאות, מזון, אנרגיה, חינוך, דיור, תחבורה, תעשייה, בנייה ותכנון עירוני, חקלאות, לבוש ואופנה, משפט ועוד.

לפעילות תעשייתית יש השפעה משמעותית בקנה מידה נרחב על מערכות טבעיות, כלכליות וחברתיות, ולכן יש משמעות יתרה לניתוח קיימות בתעשייה והפחתת ההשפעות השליליות שלה בראיית קיימות.

התייחסות לפעילות המפחיתה גזי חממה במקום אחד כמפצה על פליטות גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית או תעשייתית במקום אחר, ומקוזזת לעומתה. כך התועלת האקלימית בפעילות להפחתת פליטות מועברת כביכול מישות אחת לאחרת, והפחתת הפליטות יכולה להיחשב לצורך יעדי הפחתה של הישות הרוכשת את הקיזוז. בשל אופיו של אפקט החממה, אין משמעות למקום בו בוצעו הפליטות, כך שמבחינת שינוי האקלים יכול ארגון במקום אחד להתקזז עם פליטות שבוצעו גם בצד השני של העולם. כך שהפחתת הפליטות עשויה להיות משתלמת יותר לחברה בבחינת עלות-תועלת באמצעות קיזוז פחמן.

ניתן לרכוש קרדיט לקיזוז פחמן המאושר ע"י ממשלות או גופים עצמאיים, דרך שוק לאומי או בינלאומי המגדיר מראש מכסות לפליטות למדינות וחברות, במנגנון המוגדר באמנת האקלים של האו"ם. במקביל מתקיים סחר בפליטות גם בשווקים וולונטריים. חישוב הקיזוז נעשה במונחים שווי ערך לפחמן דו חמצני (CO₂ equivalent | CO₂e, ראו פליטות פחמן).

קומפוסט (בעברית תקניתי דְּשוֹנֶת) הוא דשן עשיר, שנוצר כתוצאה מהתפרקות של זבל אורגני, ומשמש לטיוב קרקע ולדישון גידולים חקלאיים. תהליך הקומפוסטציה (הדשנה), או ייצור הקומפוסט, דורש תנאים מבוקרים לפירוק אירובי (בנוכחות אוויר) של חומרים אורגניים ע"י חרקים וחיידקים בחמצון ביולוגי, כדי לייצר תכונות רצויות לדשן לצרכים חקלאיים, הנבדלות מריקבון שנוצר באופן טבעי. קומפוסט מוכן שוקל כ-50% מהמשקל ההתחלתי של הפסולת ממנה יוצר.

פתרונות מבוססי טבע הם פעולות שימור וניהול של מערכות אקולוגיות, שמטרתן להתמודד עם השפעות שינויי אקלים, גישה מובטחת למזון ומים, אסונות טבע וכדומה, תוך שמירה על המגוון הביולוגי ורווחת האדם.

מדיניות אסטרטגית, אמצעים ופעילות להיערכות, שגם אם לא יתרחשו תופעות קיצון בעקבות שינויי אקלים, עדין צפויה מהם תועלת, כמו נטיעת עצים ומעבר לאנרגיה נקייה. החלטת ממשלת ישראל ביחס לתוכנית הסתגלות לשינויי אקלים קובעת את עיקרון אי-החרטה כיסוד מנחה באסטרטגיה הלאומית.

ארגון עצמאי ללא כוונת רווח שמטרתו לחקור את השלכות שינויי האקלים ומשמעותיהן לחברות הציבוריות הגדולות בעולם, ולהנחות משקיעים בהתאם. הארגון מתפעל מערכת דיווח פחמן עבור משקיעים, תאגידים, ערים, איזורים ומדינות, כדי שיוכלו לנהל את השפעותיהם הסביבתיות, ע"י סיוע בשכנוע המדינות ברחבי העולם למדוד, לנהל, לדווח ובסופו של דבר להפחית את פליטות גזי החממה שלהם. בנוסף מנהל CDP מדדים נוספים בנושא ניהול מים וייעור.

קישורים חיצוניים:  www.cdp.net

מערכת גלובלית מקיפה למדידה וניהול של גזי חממה מפעילויות במגזר הפרטי והציבורי, שרשראות ערך ופעילויות הפחתה. הפרוטוקול הוא הכלי החשבונאי המקובל ביותר למדידת כמות פליטות גזי חממה, ומאפשר לארגון לרכז את כל הפליטות שלו לתוך דו"ח אחד. בין היתר מספק הארגון הדרכות אונליין בנוגע לכלים ולמדדים שהוא מציע.

קישורים חיצוניים:  ghgprotocol.org

פעולות למניעת השפעות שינויי אקלים למשל ע"י שינוי ייעוד של שימוש קרקע או שינוי מיקומו.

פסולת הנוצרת בתהליך הייצור עצמו, ומוצרים שלא שומשו למטרתם המיועדת.

סוג פסולת המיוצרת ע"י הצרכן הסופי של זרם חומרים. כלומר פסולת שנוצרה משימוש שלא היה קשור לייצור של מוצר אחר.

אשפה שמקורה באורגניזם (צמחים או חיות), וכוללת על פי רוב שאריות מזון, צמחים וגזם, ומהווה את הרכיב המרכזי מתוך כלל הפסולת הביתית. רוב הפסולת האורגנית ניתנת לפירוק על ידי אורגניזמים חיים, כמו בקטריות וחרקים. התפרקות זו מייצרת גזים. בהטמנת פסולת אורגנית במטמנות אשפה נוצרת סכנה לזיהום מים וקרקע, אך ניתן למחזר פסולת אורגנית באמצעות קומפוסטציה. ניתן להפריד במקור בין פסולת אורגנית לפסולת יבשה כדי לאפשר את מיחזור האשפה האורגנית, בעיקר לצורך ייצור קומפוסט, כמו גם לחיפוי קרקע ורפד לרפתות.

פחמן דו חמצני (CO₂) הוא הגז הנפוץ ביותר מבין גזי החממה – גזים שפליטתם לאוויר יוצרת את אפקט החממה: הם מצטברים באטמוספירה וגורמים לה לשמש כמעין חממה: חלק מהחום מקרינת השמש 'נכלא' ולא מתפוגג בחלל, ואטמוספירת כדור הארץ מתחממת; וכתוצאה מכך נוצר שינוי האקלים.

כאמור, פחמן דו חמצני הוא גז החממה הנפוץ ביותר, ולפיכך נחשב למזהם החשוב ביותר ואחראי לרוב ההתחממות, אך לכמה מגזי החממה האחרים, בהם מתאן, "פוטנציאל התחממות גלובלית" (Global Warming Potential | GWP) גבוה יותר משמעותית, כלומר השפעה גדולה יותר על אפקט החממה לכל ק"ג פליטות. מקובל להתייחס לפליטות סך גזי החממה במונחים של שווה-ערך לפחמן דו חמצני (CO₂ equivalent | CO₂e), בהמרת משקלי הגזים האחרים לפי ה-GWP שלהם.

פליטות פחמן מפעילות אנושית נוצרות בעיקר משריפה של דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז) לאנרגיה בתעשייה ובתחבורה וייצור מלט, אך גם מייצור וצריכה של מוצרי מזון וצריכה. יערות משחקים תפקיד במאזן הפחמן, כאשר מחד שריפת יערות תורמת לפליטות פחמן רבות, ומנגד בירוא יערות וכריתת עצים מפחיתים את תהליך הפוטוסינתזה שמפחית את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.

מכיוון שהאנושות ממשיכה להתקדם ולהתפתח, אחת הזוויות להתייחסות לקיימות מדגישה כי בתהליכי הפיתוח האנושי והתעשייתי יש צורך להתייחס למשבר הסביבתי שנגרם כתוצאה מהם ולשאיפה לקיימות. ההגדרה הנפוצה ביותר לפיתוח בר קיימא מצוטטת מדו"ח ועדת ברונטלנד (Brundtland) של האו"ם משנת 1987, הקובעת כי "פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".

פיתוח בר קיימא נמצא בליבה בין "שלושת עמודי התווך" של הקיימות: הגנת הסביבה, פיתוח כלכלי והוגנות חברתית.

ע.ע: SDGs | Sustainable Development Goals | יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם.

פגיעות מתייחסת לדרגה שבה מערכת חשופה, או אינה יכולה להתמודד עם השפעות שליליות של שינויי אקלים כגון שונות ואירועי קיצון. פגיעות מושפעת מאופי, עוצמה ושיעור השינוי באקלים שאליהם חשופה מערכת, רגישותה ויכולת ההסתגלות שלה.

עלויות התכנון, ההכנות, הסיוע והיישום של שיטות היערכות, כולל עלויות תקופת המעבר.

הקושי של משק בית לצרוך אנרגיה במידה הנחוצה למילוי צרכיו הבסיסיים כתוצאה מקשיים כלכליים. יש המרחיבים הגדרה זו ומתמקדים בקושי של משק הבית למלא את צרכיו האנרגטיים בגלל שילוב של קשיים הקשורים ומחזיקים זה את זה: קשיים כלכליים, בידוד גרוע של מבנה המגורים וגישה מוגבלת לטכנולוגיות חדישות ולמקורות אנרגיה איכותיים, בטיחותיים ומשתלמים. משבר האקלים צפוי להקצין את פגיעותן של אוכלוסיות המתמודדות עם עוני אנרגטי ואף להעמידן בסכנת חיים ממשית, בשל עליית הטמפרטורות ואירועי מזג אוויר קיצוניים.

סימביוזה תעשייתית בוחנת פעילות משולבת של רשת ארגונים לסגירת מעגלים כלכליים, לשיפור תהליכים עסקיים וטכניים, לשיתוף במשאבים, לטיפוח חדשנות ולקידום עסקאות בעלות רווחיות הדדית. למעשה, באמצעות סימביוזה תעשייתית מייצרים מערכת אקולוגית תעשייתית, בה פסולת של פריטים יחידים יכולים לשמש כמשאבים או חומרי גלם של פריטים אחרים במערכת ומתאפשר ניצול יעיל יותר של משאבים והפחתה בניצול של חומר גלם בתולי. כך נוצרת מערכת כלכלית מעגלית.

בישראל פועל פרויקט סימביוזה תעשייתית ביוזמת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. במסגרת הפרויקט, המופעל על ידי זכיינים בחלוקה איזורית, ממופות כמויות הפסולות המושלכות ע"י יצרנים, ומאותרות עסקאות "סימביוטיות" בין יצרני פסולת לבין צרכנים המעוניינים בחומר המושלך כחומר גלם לפעילותם היצרנית.

סיכון בהקשר לאקלים הוא תוצר של האינטראקציה בין אסונות פיזיים לבין התכונות של המערכת החשופה להם – כלומר רגישותה ופגיעותה החברתית. סיכון הוא שילוב של שני גורמים: ההסתברות לאירוע בעל תוצאות שליליות והתוצאה של אירוע כזה. סיכון משלב את ההשפעות על מערכות טבעיות ואנושיות ונובע מהחשיפה לסכנה.

שילוב שיקולים של סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG | Environment, Social and Governance) בתהליכי קבלת החלטות עסקיות ובהחלטות השקעה של גופים פיננסיים המעוניינים בהשקעות אחראיות.

דו"חות ESG מתעדים את התנהלות החברה בתחומים אלה ומציגים תמונת מצב למשקיעים ולבעלי עניין. השקעות אחראיות הן השקעות המתמקדות בשמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי, הן מתוך תפישה ערכית ומוסרית, והן משום ההבנה שלתפקוד חברות בתחומים האמורים יש השפעה על ביצועיהן הפיננסיים. בהתאם לכך, גופי השקעה משלבים ניתוח כדאיות כלכלית בהשקעות עם ניתוח התנהלות אחראית כפי שמתבטאת בהיבטי ESG.

בשנים האחרונות התגבר מאוד העניין בתחום זה, במיוחד לאור ההבנה שתפקוד לקוי של החברות בתחומים אלה, כולל היערכות לשינויי אקלים, עשוי לחשוף אותן – ואת המשקיעים – למגוון סיכונים בעלי השפעה על התשואה שהן עשויות להניב למשקיעים.

פעילויות בהתאמה אשר מבוצעות לאחר שתופעת האקלים השפיעה על השוק וגרמה להפסדים בהם יש להתחשב ומבוצעת בעיקר ברמת הפרט.

ניתוח מחזור חיים (LCA) הוא מתודולוגיה למדידה וניתוח של כלל ההשפעות הסביבתיות של מוצר, שירות או טכנולוגיה מסוימת, תוך בחינה של אורך החיים המלא של אותו מוצר: איתור חומרי הגלם; תהליך הייצור; שינוע המוצר והפצתו; שימוש במוצר; סיום השימוש. בכל אחד מהשלבים מבוצע זיהוי, כימות ואפיון של ההשפעות הסביבתיות.

הניתוח מבוצע ב-4 שלבים: ראשית מוגדרות מטרות הבדיקה והטווח (scope) שהיא תכסה: גבולות המערכת. בהמשך מבוצע ניתוח מצאי של תשומות ותפוקות בהתאם. מדובר באיסוף נרחב ומורכב של נתונים. בהינתן לנתונים שנאספו, מבוצעת הערכת ההשפעה (Impact Assessment), בה המידע מנורמל ונשקל, כדי לתמוך בשלב האחרון – פרשנות, בו מוסקות מסקנות ונערכות המלצות והחלטות.

ניתוח מחזור החיים של המוצר מאפשר לבחון השפעות סביבתיות מגוונות, ולבצע השוואה בין מוצרים שונים מאותה קטגוריה, ובכך לאפשר ללקוח לבחור את המוצרים בעלי טביעת הרגל הסביבתית הנמוכה ביותר. התהליך מעוגן בתקינה הישראלית (ת"י 14040) והבין לאומית (ISO 14040, ISO 21930), ופרסומו במאגרי מידע השוואתיים מחייב אימות של גורם צד ג' בלתי תלוי.

ניהול משולב מתבסס על מערכות אקולוגיות תוך התחשבות בגבולות סטטוטוריים. זוהי גישה אינטגרטיבית לניהול מערכת סביבתית שאגן ניקוז הוא חלק ממנה. הגישה מאחדת תכנון, מדיניות ופעילויות לשם פיקוח על המים ועל משאבי טבע אחרים באגן הניקוז. IWM היא גישה יישומית ובת קיימה לניהול אגני היקוות.