טבע עירוני

שטחים ירוקים טבעיים ומגוננים ממלאים תפקיד מרכזי בשיפור איכות החיים בערים כאזורי שהייה ופנאי, בתרומה לאסטטיקה, בטיפול באתגרים כמו איי חום עירוניים, בקידום בריאות ורווחה בקהילה וביצירת ערים נוחות ועמידות יותר למגורים.
מעבר להפחתת בעיות הקשורות לחום, לטבע העירוני יש השפעות עמוקות על בריאות הקהילה. גישה לשטחים ירוקים מעודדת פעילות גופנית, מפחיתה מתח ומטפחת תחושת רווחה. המושג ביופיליה (אהבת הטבע) מתאר את הקשר האנושי המולד לטבע ומדגיש את החשיבות של שילוב אלמנטים טבעיים בסביבה העירונית. 
לרשויות המקומיות יש תפקיד מכריע בטיפוח הקשר בין האזרחים לאופי הטבע המקומי שלהם. על ידי השקעה בטבע עירוני, יישום שיטות גינון בר קיימא ושיתוף אזרחים במאמצי שימור, הרשויות המקומיות יכולות לבנות קשרים חזקים יותר בין התושבים לסביבתם הטבעית, וליצור קהילות עירוניות בנות קיימא וחסינות יותר. יוזמות כגון אירועי ביו-בליץ, שבהם חברי קהילה ומומחים מתכנסים כדי לצפות ולתעד את המגוון הביולוגי המקומי, יוצרים הזדמנויות לחינוך ומעורבות קהילתית. גינות קהילתיות מספקות מרחב לתושבים להשתתף באופן פעיל בטיפוח הסביבה המקומית שלהם, תוך קידום תחושת קהילתיות, גישה למזון בריא ותחושת שייכות למקום. 
ביצוע סקר טבע עירוני הוא הכרחי לתכנון עירוני מושכל ובר קיימא. סקר זה מאפשר למתכנני ערים לזהות אזורים בעלי ערכיות גבוהה של משאבי טבע ומגוון ביולוגי. על ידי הכרה במרחבים אלה ושמירה אסטרטגית עליהם כשטחים ירוקים, ערים יכולות לשמור על מערכות אקולוגיות חיוניות, לשפר את המגוון הביולוגי ולהפחית את השפעות העיור על החי והצומח המקומיים. בנוסף, שימור אתרי טבע טבעיים, כגון נחלים, מקווי מים ובריכות חורף, כתשתיות כחולות הוא קריטי לניהול מי סערה ולמניעת הצפות עתידיות. שילוב מאפייני המים הללו בתכנון עירוני לא רק מגן מפני סיכוני שיטפונות, אלא גם יוצר רשתות ירוקות-כחולות יקרות ערך המשפרות את הנוף העירוני ומעלות את עכי הנדל"ן.