keren hayesod

עראבה- פיתוח עירוני

היפאא בדארנה, מהנדסת העיר עראבה

היפאא, ספרי לנו על התפקיד שלך בעירייה

אני עובדת בעיריית עראבה מאז 2019, כמעט שבע שנים. נשואה, אמא לארבעה ילדים, שלושה מהם סטודנטים להנדסה. לפני תפקידי הנוכחי, עבדתי חמש שנים בוועדה המרחבית לב הגליל כמדענית וכעוזרת למהנדס הוועדה, ולפני כן עבדתי כרכזת תכנון וניהול פרויקטים במחלקת ההנדסה בעיריית עראבה. אני בוגרת לימודי הנדסה אזרחית בטכניון. תחומי האחריות שלי כוללים את פיתוח העיר והתכנון האורבני: תוכנית המתאר של היישוב, המרחב הציבורי, תשתיות ותחבורה, מבני ציבור, אנרגיה, סביבה, אחזקה ושיפוץ כלל המרחב העירוני. כפופים אליי בעלי תפקידים רבים – בטיחות בדרכים, תחבורה ציבורית, תשתיות מסוגים שונים, אסטרטגיה ועוד. זהו תפקיד מאוד מאתגר, במיוחד בחברה הערבית, כשאישה מנהלת את המחלקה. 

המרחב הציבורי ביישובים הערביים מצומצם מאוד, משום שרוב הקרקע היא פרטית, ובתוכניות המתאר שאושרו בשנות השמונים קשה למצוא שטחים לשצ"פים, מעבר לקרקע הנדרשת למבני חינוך ורווחה בסיסיים. לכן, בשכונות הוותיקות כמעט אין אפשרות למצוא קרקעות למבנים מיוחדים או למרחבים ציבוריים איכותיים. מתוך הצורך הזה התפתח עקרון תוכניות ההרחבה למתאר, הכוללות איחוד וחלוקה. בתכנון ביישובים הערביים פירוש הדבר שכל בעלי הקרקע מפרישים אחוז מסוים מהקרקע שלהם, בשווי יחסי, לטובת שטחים ציבוריים – דרכים, שצ"פים, מבני ציבור, ספורט, חניונים עירוניים וחניוני משא כבד וכדומה. העיקרון הזה נתן "אוויר" ליישוב להתפתח בשכונות החדשות וליצור שכונות מודרניות הכוללות את כל המרכיבים העכשוויים: רחובות רחבים, שבילי אופניים, מסלולי הליכה ומדרחוב מוצלל. הדבר לא מובן מאליו ונשען על תהליכי שיתוף ציבור והסברה נרחבים על אופן פיתוח השכונות.
 
עם זאת, קיימים אתגרים משמעותיים באיחוד וחלוקה: לעיתים קשה לבעלי הקרקע לוותר על חלקות מסוימות, ויש תלות חזקה בקרקע המקורית. לא תמיד הקרקע שמתקבלת בתמורה תואמת את הציפיות, ולעיתים השינוי הופך לנטל. למשל מגרש עם נוף פתוח הוא יתרון, אך לעיתים הוא גם יוצר אילוצים כמו צורך בקירות תומכים או עלויות ביטוח גבוהות. במהלך שש השנים האחרונות הצלחתי לאשר כמעט 3,000 יחידות דיור באמצעות איחוד וחלוקה, ובהיקף כולל של כ־10,000 יחידות דיור שנוספו לתוכנית המתאר מצפון, מדרום, ממזרח וממערב ליישוב. לאחרונה אושרה אחת התוכניות המשמעותיות – תוכנית ותמ"ל בשטח של 1,956 דונם בצפון העיר, הכוללת כ־5,300 יחידות דיור, כ־300 דונם לתעשייה ותעסוקה, קריית ספורט, חניון משא כבד, קרקע למרכז מחזור ופארק גדול בשטח 30 דונם. כיום אנו בשלבי אישור סופיים של תוכנית הבינוי, המשקפת ככל האפשר עקרונות של בנייה ירוקה. בתכנון אני משתדלת לשלב עקרונות של "שכונה 360" – ראייה הוליסטית של צרכי התושבים והמרחב.

אחד המאפיינים הבולטים בעבודתי הוא ההרחבה המשמעותית של תחום התכנון. במשך כשלושים שנה לא הורחב תחום השיפוט, והיישוב סבל ממחסור בקרקע לייעודי מגורים ופיתוח עירוני. רוב העבודה התמקדה בתכנון מתארי ובניסיון לאשר תוכנית מתאר כוללת שתאפשר פיתוח עירוני בהתאם לתוכנית הכוללנית ולפרוגרמה העירונית לצמיחה דמוגרפית.

בין המיזמים הייחודיים שיזמנו: הרחבת תחום השיפוט של העיר מכ־8,300 לכ־9,600 דונם; גיוס תקציבים לפרויקטים ייחודיים כמו מרכז יזמות וחדשנות הנמצא לאחר היתרים ובהליך מכרזי לבנייה; אודיטוריום בשטח 5,000 מ"ר הנמצא בביצוע; ובית ספר יסודי חדשני לקראת אכלוס. קיבלנו אישור לבנייה מחדש של שלושה בתי ספר ותיקים.
יש לנו תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם שינויי אקלים, תוכנית תמרור מאושרת ותוכנית קווי תחבורה ציבורית פנים־עירונית. בתכנון החדש אני מקפידה להתייחס למרחב הציבורי גם בדרכים לא שגרתיות – למשל תכנון גגות מבני ציבור כגינות ציבוריות (כמו באודיטוריום), והפיכת חצרות בתי ספר חדשים למרחב ציבורי לשימוש כלל התושבים, תוך הפרדה ברורה בין בית הספר עצמו לבין המרחב הציבורי. זה חשוב במיוחד בשכונות הוותיקות, שבהן חסר מאוד מרחב ציבורי. חשבנו גם על שימוש בחניון בית הספר כחניון לשכונה בתשלום, כמנוע לפיתוח כלכלי.
לאחרונה קיבלנו ממשרד הבריאות אישור להקמת טיפת חלב גדולה, כאשר אחד התנאים היה שימוש בגג כמערך סולארי. כיום יש בעיר שלושה מבני ציבור וחינוך עם לוחות סולאריים, ועוד שישה גגות נמצאים בביצוע. אנו מנצלים את הגגות ככל האפשר – או כגינה ציבורית, או כגג סולארי – וההכנסות ממכירת החשמל צפויות לחזור לעירייה ולתושבים.

לאחרונה קיבלנו ממשרד הבריאות אישור להקמת טיפת חלב גדולה, כאשר אחד התנאים היה שימוש בגג כמערך סולארי. כיום יש בעיר שלושה מבני ציבור וחינוך עם לוחות סולאריים, ועוד שישה גגות נמצאים בביצוע. אנו מנצלים את הגגות ככל האפשר – או כגינה ציבורית, או כגג סולארי – וההכנסות ממכירת החשמל צפויות לחזור לעירייה ולתושבים.

השתתפתי בסיורים מקצועיים של המועצה לבנייה ירוקה בברלין, בנושא קיימות, בנייה ירוקה ומחזור, כולל מפגשים עם אנשי מקצוע וסיורים בשטח. בנוסף השתתפתי בסיור לימודי מטעם השגרירות האמריקאית בניו מקסיקו, סנטה פה, אלבוקרקי, וושינגטון, ניו יורק, קליפורניה וסקרמנטו, ולמדנו שם על התמודדות עם שינויי אקלים, ועל המעבר לצריכת חשמל ירוק. לפני כשנתיים השתתפתי בסיור לימודי במרוקו דרך רשת מעוז, בנושא תוכניות איחוד וחלוקה, בנייה יזמית והתחדשות עירונית
אני נחשפת לנושאי קיימות וסביבה רבים בעולם ומביאה את הידע והניסיון שצברתי אל העיר. לצד זאת, אני מתמודדת עם קשיים רבים ונדרשת לפתרונות יצירתיים מול התושבים ומול משרדי הממשלה. זה מורכב במיוחד כשמדובר בקרקע פרטית והרשות היא זו שנדרשת לנהל את המתח בין זכויות הפרט לצורכי הציבור. יש חסמים רבים לפיתוח השכונות, ובעיקר מחסור בתקציבים – במיוחד בתקופת המלחמה, שבה קוצצו תקציבים ניכרים מהרשויות המקומיות.

 

 

 

עראבה

העיר עראבה. צילום: Rami Haj

ייצור חשמל סולארי בעראבה. צילום: היפאא בדארנה