אתגרים:
- קופנהגן חוותה ארבעה אירועי גשמים עזים בשנים האחרונות. הגדול ביותר, ב-2011, הסב נזקים בסכום כולל של כ-3.2 מיליון ש"ח. סכום זה אינו כולל את העלויות הישירות של תיקון התשתיות העירוניות או עלויות עקיפות כמו אובדן רווחים, אובדן תפעול עסקי, עליית מחיר הביטוח ועוד.
- על פי תוכנית ההסתגלות לאקלים קופנהגן, האתגר העיקרי של העיר לנוכח שינויי האקלים הוא התמודדות עם גשם שוטף וכבד יותר בעתיד. כמות המשקעים צפויה לעלות, ובה בעת יתמעטו אירועי הגשמים, שיגרמו לאירועי גשם עזים יותר ובעקבותיהם להצפות. באמצעות תחזיות ה-IPCC בתרחיש A2, המכון המטאורולוגי הדני צופה עלייה של 25%–55% במשקעים בחודשי החורף בשנת 2100 וירידה של 0%–40% בקיץ. בה בעת עלולה עוצמת הגשמים העזים לעלות ב-20%–50%. תוכנית ההסתגלות מציינת כי עוצמת הגשם לצד תשואה של 10 שנים תגדל בסביבות 30% עד שנת 2100, שינוי שיכריע את מערכות הביוב והנגר הקיימות.
גורמים מגבילים:
זוהו קשיים אחדים ביישום המיזמים בתוכנית:
- כ- 132 ק"מ של כבישים במיזם הם בבעלות פרטית (כ-30%), ובעלי הכבישים יכולים לעכב או למנוע את ביצוע הפרויקט. הפתרון לנושא זה הוא רכישה של כבישים הנחשבים חיוניים לניהול (זוהו 9 ק"מ של כבישים מתוך 132 ק"מ בסה"כ);
- יהיה צורך לטפל במי הגשם כדי להבטיח איכות מים נאותה; נבדקים פתרונות רלוונטיים.
היבטים משפטיים:
חוקי איכות הסביבה ומי הנגר הנוכחיים אינם מספקים לטיפול מיטבי בכמויות הולכות וגדלות של מי שיטפונות רבים בהיבט הסביבתי והפיננסי. לפיכך הגישה עיריית קופנהגן הצעות אחדות לתיקונים לשיקולו של המשרד לאיכות הסביבה הדני. ההצעות אלה נוגעות בעיקר לתיקונים בנוגע לכללי התשלום הנוגעים לשפכים ולחוק התכנון בדנמרק.
השתתפות בעלי עניין:
תוכנית ניהול הנגר שפיתחה עיריית קופנהגן תואמה עם
(Køben-havns Energi (Copenhagen Energy, עם עיריית פרדריקסברג ועם חברת השירותים של פרדריקסברג (Frederiksberg Forsyning), שכן כל מי הגשמים שיורדים בפרדריקסברג במהלך אירוע גשם קיצוני מובלים למתקן טיהור שפכים או לים דרך העיר קופנהגן. כמו כן נוצר שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות שכנות המובילות מים עיליים ושפכים דרך העיר למפעלי טיהור שפכים משותפים או לגופי מים ואגמים משותפים.
פתרונות:
לעיר קופנהגן אין היכולת והמשאבים הכלכלים ליישם את כל האמצעים בבת אחת. תוכנית הניהול לאירועי גשם עוצמתיים פועלת במסגרת זמן מינימלית של 20 שנה, ומצריכה תעדוף של מיזמים בהתאם לתוכנית ההסתגלות.
הסיכון להצפות יטופל באמצעים מותאמים לאגירה או לניקוז עודפי מים בגובה פני הקרקע, כגון פתיחה מחדש של נחלים, בניית תעלות חדשות או הקמת אגמים ושטחים ירוקים נוספים וכן שימוש בדרכים שבהן אבני שפה גבוהות כדי להוביל את מי השיטפונות לשטחים אלה. יתר על כן, באזור מרכז קופנהגן הבנוי בצפיפות ניתן להפנות את המים לנמל באמצעות צינורות גדולים. התוכנית כוללת ארבעה פתרונות שטח:
- כבישים וצינורות ניקוז מובילים מים לכיוון האגמים והנמל;
- הוספת אמצעים לאגירת מים;
- אזורי אגירת מים בנפח גדול מאוד, למשל, פארקים שעלולים להפוך לאגמים במהלך השיטפונות;
- דרכים ושבילים המשמשים לאצירה ולבלימה של מים ברחובות צדדיים קטנים יותר.
מתוך כ-300 מיזמים תתעדף העירייה אחת לשנה מיזמים לביצוע בהתחשב בקריטריונים אלה:
- דחוף – אזורים הנתונים בסכנה גבוהה על פי ניתוח הסיכונים שהוצג בתוכנית ההסתגלות לאקלים קופנהגן;
- "פירות נמוכים" – אזורים שבהם האמצעים קלים ליישום באמצעות הפעלת אמצעים פשוטים יחסית לניקוז מי שיטפונות רבים. אזורים אלה קרובים לנמל כמו Ny Kongensgade ו-Ved Stranden, שבהם נעשו מיזמים של שיטפונות רבים. לדוגמה, ב-2012 נפרצו פתחים ברציף כדי לאפשר למי הגשמים להתנקז אל הנמל ולהגן על האזורים מפני הצפות;
- מיזמים מתמשכים של פיתוח עירוני – לעיתים קרובות אפשר להפחית במידה ניכרת את העלויות של מיזמים לניהול שיטפונות אם הם מתבצעים בשילוב מיזמים של שיפוץ ומיזמים של פיתוח עירוני (למשל שיפוץ כבישים);
- תחומים שבהם ניתן להשיג השפעות סינרגיות – למשל שילוב יוזמות של סיכון שיטפונות עם תוכניות עירוניות אחרות, כגון הנחיות המים של הרשויות המקומיות.
ההערכה היא שב-20–30 השנים הקרובות יבוצעו כ-15 מיזמים בשנה.
נעשתה הערכה חברתית-כלכלית המורכבת מנקודות אלה:
- תרחיש "עסקים כרגיל" – הערכה של הסיכון לשיטפונות בעת אירועי גשם חריגים הכוללת את עלויות הנזקים שייגרמו במהלך מאה השנים הבאות;
- חישוב עלויות ההקמה והתפעול בפתרון המסורתי (מערכות ניקוז עירוניות) לעומת הפתרון החלופי המשולב;
- ניתוח עלות-תועלת – השוואת העלויות בשני הפתרונות ("עסקים כרגיל" והגישה "המשולבת") אל מול הרווחים מצמצום הנזקים בעיר. חישוב זה נותן מענה על השאלה אם הפתרונות מועילים ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל";
- זיהוי הפתרון האפקטיבי ביותר מהבחינות הכלכלית והביצועית, אשר עומד ביעדי הרשות.
ההערכה מצאה כי פתרון הניקוז המסורתי וגם הפתרון המשולב עומדים ביעדי העירייה בנושא ניהול מי נגר ושטפונות, אולם הפתרון המשולב מניב תועלת נטו גבוהה יותר. פתרון הניקוז המסורתי מוערך בעלות של 20 מיליארד קרונות דניות בהשוואה לעלות של הפתרון המשולב בסך של 13 מיליארד קרונות דניות.
