תקציר תוכנית פעולה להיערכות השלטון המקומי לשינויי אקלים ולאנרגיה מקיימת במסגרת המאיץ, עיריית נתניה

רשמה: ד"ר מיכל צרפתי

רקע

נתניה, עיר במחוז המרכז, שוכנת לאורך חוף הים התיכון ובה אקלים ים תיכוני. שטחה 28.5 קמ"ר ואורך חופיה 13.5 ק"מ. העיר היא השביעית בגודלה מבחינת מספר תושבים ובה כ-250,000 נפש. על פי תוכנית המתאר העירונית, עד שנת 2040 צפויה האוכלוסייה לגדול ל-450,000 תושבים. נתניה מדורגת ברמה 6 במדד הכלכלי-חברתי. שיעור השטחים הפתוחים בעיר עומד על כ-40% משטחה הכללי, רובם ככולם אינם נכללים בשטחי הנוי העירוני (36.7%), והם משמשים אזורי שהייה לתושבים, אזורי חלחול למי גשם וויסות אי החום העירוני.

מחזור ושנת פרסום התוכנית: המחזור הראשון, דצמבר 2021

נקודות תורפה ההעלולות לפגוע באוכלוסייה:

  • שיעור הקשישים מעל גיל 65 הוא 21.5%, שיעור גבוה במידה ניכרת מהשיעור הממוצע הארצי, העומד על 14.5%;
  • 4% מהתושבים מעל גיל 75 מוגדרים כעניים;
  • שיעור העולים החדשים והוותיקים בעיר עומד על [1]31%, רובם יוצאי בריה"מ לשעבר, צרפת ואתיופיה;
  • שיעור השכירים המשתכרים שכר מינימום ומטה עומד על 38.5%.

[1] מקור: השנתון הסטטיסטי 2023

  • תחבורה: קושי בהתניידות בתחבורה ציבורית בעת אירועי אקלים קיצוניים, בייחוד עקב הנתק בין מזרח העיר ובין מערבה בשל כביש 2 ועקב הקושי הנובע מ"המייל האחרון" – קושי בהגעה מתחנת הירידה מהתחבורה הציבורית ועד ליעד הסופי.
  • בריאות: פגיעות של אירועי חום קיצוניים: התייבשות, עלייה בתחלואה ממגפות, עלייה במחלות בדרכי הנשימה.
  • חוסן תזונתי: פגיעה בחוסן התזונתי של התושבים עקב פגיעה באספקת המזון לאורך זמן בעת התרחשות אירועי אקלים.
  • מבנים:
    • תוספות הבנייה בעיר צפויות לפגוע בשטחי החלחול למי נגר, ובצירוף התחזקות אירועי הגשמים הקיצוניים תיתכן הצפה של שכונות ושל אזורי מסחר ותעסוקה;
    • תוספות הבנייה בעיר צפויות להגדיל את אי החום העירוני ואת אי הנוחות עקב האקלים השורר במרחב הציבורי;
    • אי נוחות במבנים עקב האקלים השורר בהם;
    • בשכונות הוותיקות שבהן מבנים ישנים מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת הפגיעה לעוני אנרגטי.
  • מים ופסולת:
    • צפויה עלייה בדרישה למים, ואספקת המים הסדירה ואיכות המים עלולות להיפגע עקב בצורות או הצפות (כולל פגיעה במכון העירוני לטיהור שפכים). בארות השאיבה נתונות בסכנה של התייבשות או של זיהום.
    • צפויה עלייה מתמשכת בכמויות הפסולת המחייבות פעולות בתחומים שונים: פינוי והובלה; פתרונות תכנון במבנים ובמרחב לאצירת אשפה ולהפרדה במקור; פתרונות תפעוליים למניעת מטרדים מהטיפול בפסולת ועוד.
    • כמויות ההטמנה מהפסולת העירונית בנתניה צפויות לגדול ב-50% לפחות והתפעול העירוני יושפע מכך בכל הקשור לזרמי הפסולת השונים, לניקיון במרחב הציבורי, למספר רכבי הפינוי בעיר ולאתרי הטיפול הנדרשים.
  • המרחב הציבורי:
    • צפוי צמצום של היקף השטחים הפתוחים והמטופחים בעקבות תוכניות הפיתוח ועקב הגידול הצפוי של האוכלוסייה;
    • צפויה אי נוחות בשהייה במרחב הציבורי בשל העלייה בטמפרטורות והעלייה בעומסי החום העירוני;
    • רצועת חוף הים צפויה להצטמצם עקב גריעת חולות ועליית מפלס הים הצפויה.


נקודות תורפה בניהול האנרגיה:

  • חסר תקן למנהל/ת מחלקת אנרגיה באגף איכות הסביבה, לשם ניהול האנרגיה, בקרה ופיקוח עליה והובלת מהלכים להתייעלות וחיסכון בתחום האנרגיה;
  • קושי בניהול הביקושים ובקבלת מידע מקיף מחברת החשמל על מקורות החשמל בעיר ועל ניצולם;
  • עלייה בצריכת האנרגיה לצד מוגבלות ביכולת הייצור והאספקה של האנרגיה וכן ביכולת לאגור אותה;
  • עיכובים בחיבור העיר לצנרת ההולכה הלאומית של הגז הטבעי;
  • ייתכנו נזקים בתשתית ההולכה עקב שינויי האקלים;
  • קושי ברתימת הציבור למהלכים להתנהלות מקיימת וחסכונית לרבות בתחום צריכת האנרגיה, הצרכנות והטיפול בפסולת, בתחבורה ובמים.

נקודות תורפה העלולות לפגוע בשירותים ובתשתיות:

  • מבנים:
    • צפוי קושי במתן פתרונות למבנים קיימים שלא נבנו על פי התקן לבנייה ירוקה ובהתמודדות עם תשתיות שאינן מותאמות לאקלים המתחמם, בעיקר בשכונות הוותיקות ובמבני מסחר ותעשייה ותיקים;
    • צפויה התגברות הסיכון להצפות במבנים ובעיקר בחניונים תת-קרקעיים.
  • תחבורה:
    • צפויה עלייה בשימוש בכלי רכב פרטיים בגלל אי הנוחות עקב האקלים, עליית הטמפרטורה ואירועים קיצוניים. מצב זה יגדיל את העומס על תשתיות התחבורה ויגדיל את פליטות גזי החממה;
    • צפויה פגיעה בתשתיות הכבישים והאספלט עקב הטמפרטורות הגבוהות והיובש;
    • צפויה פגיעה בתשתיות הרכבת בשל התחממות המסילות וקווי החשמל של הרכבת;
    • צפויה פגיעה בשירותי התחבורה הציבורית באירועי אקלים קיצוניים וכן אי נוחות בכלי התחבורה ובתחנות ההיסע עקב האקלים השורר בהם;
    • צפוי עומס על רשת החשמל המסופק לעמדות הטעינה לכלי רכב חשמליים (ציבוריים ופרטיים) וכן צפוי צורך בתוספת או בהגדלת של חדרי טרנספורמציה עבור עמדות הטעינה;
    • צפויה דרישה לתוספת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים במרחב הציבורי;
    • בעת הצפות ואירועי גשם קיצוניים צפויה סגירה של כבישים ושל נתיבי תחבורה.
  • אנרגיה:
    • בשל הגידול הניכר באוכלוסייה צפויה עלייה של ממש בדרישה לחשמל ובצריכת אנרגיה בד בבד עם מוגבלות האפשרות לספקם;
    • עומס בצריכת החשמל עלול לפגוע בתשתית החשמל בשכונות הוותיקות שאינן מותאמות לעומסים הצפויים;
    • יש צורך במתקני אגירת אנרגיה ממתקנים לייצור אנרגיה סולארית וכן בספקי חשמל פרטיים נוסף על הרשת הארצית כדי להסיט עומסים;
    • בחברת החשמל אין מיפוי מוסדר של מוקדי צריכה ועומסים ולכן לא ניתן לנהל ביעילות את העומסים ברשת ולהציע מיקומים לתוספות של חדרי טרנספורמציה;
    • נדרשת הסדרה והתקנה של עמדות טעינה לרכבים חשמליים במרחב הציבורי והפרטי ובאספקת חשמל אליהן ברגע שיותקנו.
  • מים:
    • צפויה עלייה בצריכת המים וייתכנו קשיים באספקתם;
    • איכות המים ויכולת ההעשרה של מי התהום עלולות להיפגע עקב הציפוף והבינוי לצד הפחתת כמות הגשמים;
    • צפויים קשיים בתחזוקה השוטפת של השטחים הירוקים בעיר ובשמירה על מגוון העצים והצומח בשל הגבלות בהשקייה והפחתת כמות הגשמים;
    • ייתכן שהעומס על רשתות החשמל ישפיע על התפקוד של מערכות אספקת המים ועל התפקוד של המכונים לטיהור שפכים;
    • בעת הצפות ואירועי אקלים קיצוני ייתכן עומס על המכונים לטיהור שפכים ועל הנקזים העירוניים לסילוק המים אל רצועת החוף וכן עלולים להיווצר זיהומים שונים, הזרמת פסולת מוצקה ופגיעה בתשתיות החוף, באיכות מי הים ובמערכת האקולוגית הימית.
  • פסולת:
    • צפויה עלייה במטרדי הריח עקב עליית הטמפרטורות ובשל הצורך בפינוי האשפה בתדירות גבוהה יותר עקב כך;
    • צפויה עלייה בצריכה ולפיכך עלייה בכמויות הפסולת, בפרט פסולת פלסטיק ופסולת אלקטרונית;
    • צפוי עומס של שימוש בתחבורה ולפיכך זיהום האוויר, הקרקע והמים עקב שינוע הפסולת, פינויה והטמנתה.
  • שימושי קרקע ותכנון:
    • שימושי הקרקע והתכנון העירוני יושפעו עקב מגמות אלה:
      • התגברות איי החום העירוניים;
      • אי נוחות במרחב הציבורי והפרטי עקב האקלים השורר בהם;
      • הפחתה בהיקפי החלחול של מי הגשם;
      • צורך בניהול הנגר העילי, בין היתר בשל עומסי נגר בזמן אירועי גשם קיצוניים;
      • צורך בתכנון נכון ויעיל של פשטי הצפה ושל אגני ניקוז;
    • צפויה השפעה על התכנון באזור החוף וייתכן שתימשך קריסת המצוק בחוף;
    • צמצום השטחים הפתוחים ופגיעה אפשרית באתרי הטבע, בעצים ובצמחייה בעיר.
  • חקלאות וייעור:
    • פגיעה אפשרית בגידולים החקלאיים שבשולי העיר והשפעה על עסקי המזון והמלונאות בעיר;
    • צפויה פגיעה בחורשות ובשטחים הירוקים, בעצים ובאתרי הטבע בעיר;
    • פגיעה בעצים עשויה להוביל לבעיות נוספות, למשל פגיעה בחלחול של מי הגשמים, הפחתה בהצללה עקב התמתנות הטמפרטורה, בספיחת מזהמי האוויר ובמגוון המינים ובעושרם ואף פגיעות בטיחות עקב קריסת עצים.
  • סביבה:
    • פגיעה אפשרית באתרי הטבע ובשטחים הפתוחים בעיר;
    • תיתכן התייבשות של השטחים הציבוריים הירוקים;
    • תיתכן פגיעה במגוון המינים ובעושרם;
    • ייתכנו פגיעה בסביבת החוף והים, פלישת מינים זרים ופגיעה בדיג ובמערכות האקולוגיות הימיות, ובעיקר בחופים לשימור כמו חוף ארגמן.
  • בריאות:
    • עלולות לפרוץ מגפות ובעקבותיהן אתגרים סביבתיים ומערכתיים הכרוכים בניהולן;
    • תיתכן פגיעה בבריאות הציבור עקב שינויי האקלים (אירועי חום קיצוני, סערות, עלייה במחלות בדרכי הנשימה עקב זיהום האוויר, צמצום השהייה במרחב הציבורי וצמצום פעילות ספורט ופנאי ועוד).
  • ביטחון אישי וחירום:
    • תיתכן פגיעה בחוסן האישי, בייחוד בקרב אוכלוסיות בסיכון;
    • תיתכן פגיעה בחיי אדם וברכוש, בין היתר במוקדי הצפות וסערות;
    • בסביבת החוף יש חשש לצונאמי, להשפעות של מפלס פני הים וליציבות המצוק בחוף.
  • תיירות:
    • תיתכן פגיעה כלכלית בתיירות בעיר, למשל עקב עומסי חום ופלישת מינים כדוגמת מדוזות, היצרות רצועת החוף וסכנת קריסה של המצוק בחוף;
    • תיתכן פגיעה בתשתיות החוף וביכולות להעניק שירותים המותאמים לאקלים;
    • צפויה פגיעה בענף המלונאות בשל הוצאות עקב צריכת אנרגיה, מים, טיפול בפסולת ופגיעה אפשרית בתשתיות המלונות לאורך החוף;
    • צפויה פגיעה במרחב הציבורי ובאפשרות לקיים פעילויות פנאי, ספורט ובילוי, אירועי קיץ ועוד.