מעבר לעמוד הבית
keren hayesod
ההסתדרות הציונית העולמית

תקציר תוכנית פעולה להיערכות השלטון המקומי לשינויי האקלים ולהתייעלות באנרגיה, תוכנית המאיץ, עיריית אשדוד

רשמה: ד"ר אופירה פוקס

עיריית אשדוד

רקע

אשדוד היא העיר החמישית בגודלה בישראל. בשנת 2020 היה מספר התושבים בעיר כ-255,000 נפש. העיר נתונה בתהליכי פיתוח וצמיחה מואצים והתחדשות עירונית נרחבת, ועד שנת 2030 צפוי מספר התושבים בה  לגדול ל-350,000 נפש. 28.7% מתושבי העיר הגיעו לישראל כעולים, והיא מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 4. שיעור הקשישים בה (6.3%) גבוה מעט מהשיעור הממוצע הארצי (5%), ואילו שיעור הצעירים בעיר (31%) נמוך מהשיעור הממוצע הארצי (33%), נתונים המעידים על הזדקנות האוכלוסייה בעיר ביחס לממוצע הארצי.

אשדוד היא עיר נמל ותעשייה ובה תשתיות לאומיות מרכזיות: שני נמלים, תחנת כוח, בתי זיקוק, תחנה לקליטת גז טבעי, מכון התפלה ועוד. לעיר קו חוף באורך 12 ק"מ והיא גובלת בדרום בשמורת הטבע ניצנים.

מחזור ושנת פרסום: ראשון, דצמבר 2021.

נקודות התורפה העלולות לפגוע באוכלוסייה:

  • הצפות, בעיקר בשכונות הוותיקות בקרבת נחל לכיש. בשכונות אלו צפויים נזק לרכוש, סכנות התחשמלות וטביעה, היעדר נגישות לשירותים חיוניים לתושבים ועומס על מערך החירום.
  • חום קיצוני: עוני אנרגטי, קושי בקירור דירות ישנות בשל בידוד לקוי, היווצרות איי חום בשל צפיפות, היווצרות מפגעי אשפה וסכנת מכות חום והתייבשות תושבים.
  • סערות: צפי לנזקים, בעיקר בשכונות הוותיקות שבהן תשתיות ישנות.

נקודות תורפה העלולות לפגוע בשירותים ובתשתיות:

  • הצפות:
    • הצפת מבנים וחניונים;
    • קריסת תשתיות בקרבת הנחל והשבתת נתיבי תחבורה;
    • עומס על מערך החירום;
    • המלחת האקוויפר;
    • זרימת מי ביוב לים עקב הצפת מערכת הניקוז;
    • איטום קרקע ומניעת חלחול;
    • נזקים לתעשייה עקב קריסת מערכת הניקוז;
    • חסימת צירי פינוי, נתיבי שינוע וצירי הובלת פסולת להטמנה;
    • פיזור פסולת דרך מערכת הניקוז לחופים ולים;
    • פגיעה בכלי אצירה וציפה ברחבי העיר.
  • חום קיצוני:
    • התפוררות מבנים יבילים ומבנים ישנים;
    • נזק לתשתיות;
    • צריכת חשמל גבוהה עד כדי קריסת מערכת החשמל, ועקב כך הפסקת שירותים חיוניים;
    • סכנת שרפות ודלקות של חומרים מסוכנים, כולל דלקות תת-קרקעיות;
    • תסיסת פסולת – מפגעי תברואה וריח והתפתחות מחלות עקב התרבות מזיקים;
    • שיבוש או הפסקה של פעילות עסקים ומפעלי תעשייה, פגיעה בתיירות, פגיעה בתשתיות חיוניות ובתשתיות לאומיות.
  • סערות:
    • נזקים לתשתיות החשמל, לתאורה ולרמזורים;
    • פגיעה בבני אדם וברכוש;.
    • הפסקות חשמל;
    • נזק למרחב הציבורי מנפילת עצים, פגיעה בנפש וברכוש;
    • עליית מפלס פני הים בעת סופה ועקב כך מניעת ניקוז העיר והצפות;
    • קושי בגידול עצים להצללה ומניעת איי החום העירוני;
    • פגיעה בתשתיות עירוניות השוכנות בסמיכות לים ולאורך החוף;
    • התחתרות גדות הנחל, קריסת גשרים ומעברים.

נקודות תורפה העלולות לפגוע בניהול האנרגיה:

  • תכנון לעצמאות אנרגטית – אם יוגדל ייצור החשמל, יהיה צורך בפיתוח תוכנית לפוטנציאל אגירת החשמל. אגירת חשמל עשויה לתרום לחוסן האנרגטי של העיר לנוכח איומי האקלים.
  • תכנון וניהול התחום – נושא ההתייעלות של השימוש באנרגיה בכל המגזרים אינו מטופל ברשות וחסרים מידע ופעולות ניטור. נדרש איסוף נתונים וניתוחם ותכנון מיזמים לשיפור ההתייעלות במגזר התעשייה ומגזר הפרטי, תוך התמקדות באוכלוסיות פגיעות.