ניהול משאב האנרגיה:
מרבית פליטות הפחמן העירוניות (97%) מקורן בשימושי אנרגיה במגזר הפרטי (תושבים, עסקים ועוברי אורח). הפעולות לצמצום פליטות המפורטות להלן מתבססות על נתון זה.
- הפחתת צריכת האנרגיה המצרפית של כלל המגזרים ב-30%:
- בנייה ירוקה;
- שימוש באמצעי בידוד במבנים קיימים;
- מעבר לתאורה ומיזוג חסכוניים;
- בניית בתים פסיביים ומאופסי אנרגיה;
- הקמת מערכות שליטה ובקרה על ייצור האנרגיה, על צריכתה ועל אגירתה.
- העלאת ייצור האנרגיה ב-300%:
- הקמת מערכות סולאריות בשטחים ובגגות במרחב הציבורי, הפרטי והמסחרי;
- איתור טכנולוגיות לשיפור ייצור האנרגיה ואגירתה;
- בניית בתים פסיביים מאופסי אנרגיה;
- הקמת מערכות שליטה ובקרה על ייצור האנרגיה, על צריכתה ועל אגירתה.
- שימוש באמצעי אגירה ליצירת חוסן אנרגטי עירוני:
- הקמת מרכזי חוסן קהילתי שישרתו את התושבים בתנאי מזג אוויר קשים ובהתרחש הפסקות חשמל;
- שימוש באגירה לכלל התושבים;
- איתור טכנולוגיות לשיפור ייצור האנרגיה ואגירתה;
- הקמת מערכות שליטה ובקרה על ייצור האנרגיה, על צריכתה ועל אגירתה.
- הגברת המודעות:
- הקמת קהילת אנרגיה;
- הקמת מיזמים חינוכיים;
- סדנאות בתחום האנרגיה לתושבים ולבעלי עסקים;
- בניית תוכנית כלכלית למגזרים השונים;
- מסע הסברה, תמריצים ועידוד.
קירור העיר:
- עץ לכל תושב – יעד של 150,000 עצים בעיר עד שנת 2030:
- הגדלת היער העירוני;
- מיסוד והרחבת המשתלה העירונית;
- הקמת תשתית שתילה תת-קרקעית אפקטיבית בנטיעות חדשות;
- פיקוח, אכיפה והסברה בתחום.
- הגדלת רצף ההצללה ב-25% עד שנת 2030:
- תוכנית אב להצללת רשת להולכי רגל, כולל הוראות לטיפול באיי חום עירוניים;
- הקמת תשתית הצללה רציפה בצירי הולכי הרגל.
- הורדת טמפרטורת הפנים במבנים בחמש מעלות עד 2030:
- חיוב מבנים חדשים לעמוד בסעיפי קירור פסיבי בת"י 5281;
- קידום גגות ירוקים במבני ציבור קיימים וחדשים;
- מיזם ניסוי (פיילוט) לתכנון וליישום אסטרטגיות חדשניות לקירור פסיבי במבני ציבור חדשים.
- תוספת אמצעי קירור בתשתית מים ל-10% מצירי הולכי הרגל עד 2025:
- קביעת אסטרטגיות ליצירת מיקרו-אקלים והורדת הטמפרטורה במאגר המים העירוני;
- תכנון סטטוטורי לפארק אקולוגי;
- הרחבה ושדרוג של הברזיות ברשת הולכי הרגל;
- התקנת מתזים ומזרקות באיי החום העירוניים.
ניהול מי הנגר:
- ניהול עירוני מוטה בנייה רגישה למים בשכונות חדשות:
- מינוי רפרנט עירוני לנושא;
- עדכון תוכנית האב והתאמתה והטמעת שיטות עבודה חדשות בתחום ניהול הנגר;
- הטמעת מדיניות עירונית לניהול הנגר;
- תכנון ניהול מי הנגר בשכונות החדשות למניעת גלישה של נגר לעיר.
- יישום תוכנית תחזוקה ומניעת הצפות באזורים הוותיקים בעיר:
- טיפול בשקעים אבסולוטיים, התמקדות בחלחול והפחתת התיעול;
- המשך מימוש התוכנית לניקוז העיר;
- מימון וביצוע תכנון עתידי בהתאם לתוכנית האב לאתרים חדשים.
- מניעת הצפות באגן הניקוז באמצעות שיתופי פעולה אזוריים:
- מיסוד פורום אזורי עם רשויות מקומיות שכנות, עם רשויות הניקוז ועם שותפים נוספים;
- איגום מידע ובחינת שיטות חדשות להחדרת מי נגר.
- ניהול ואיגום תקציבים לטיפול בנושא הנגר העירוני:
- איתור וניצול מקורות תקציביים מחוץ לרשות.
חוסן קהילתי:
- פיתוח דרכי התמודדות עם עוני אנרגטי ועם מצבי חירום עקב האקלים עד 2025:
- מיפוי תושבים המאופיינים בעוני אנרגטי;
- הכשרת עשרה מתחמים עירוניים ורכישת ציוד לקליטת תושבים באירועי אקלים קיצוניים;
- הקמת סיירת מתנדבי אקלים שיפעלו בעיתות שגרה ובעיתות חירום.
- הקמת ערוצי תקשורת וחיבור בין מתנדבי הסיסטם (מערכות עירוניות וארגוני סיוע הפועלים באופן סדור ושיטתי) למתנדבי האקו-סיסטם (התארגנויות בקרב כלל האוכלוסייה) והכנתם לפעולה בשעת חירום עד 2023:
- מיפוי ומיון מתנדבי הסיסטם והאקו-סיסטם;
- הכשרות מקצועיות בנושא משבר האקלים ותפקוד בזמן חירום;
- תרגול שנתי משותף של מתנדבי הסיסטם והאקו-סיסטם המדמה מצבים של משבר עקב אירועי אקלים.
- צמצום סיכוני משבר האקלים באמצעות פיתוח תוכניות לקידום אורח חיים בריא ומקיים עד 2025:
- תוכנית רוחב שנתית לכלל כיתות א' בעיר ללמידת רכיבה על אופניים;
- תוכנית רוחב שנתית לכלל כיתות ה' בעיר בנושא תרבות הצריכה המודרנית, שתעסוק בהתנהלות כלכלית, בחיסכון, ב"רוצה מול צריך" ובתמיכה בחברות בנות קיימא.
לכל אחת מהפעולות האמורות מובא פירוט: המשימות שתתבצענה בהדרגה, לוחות הזמנים לביצוע, האחריות לביצוע והשותפים.
