מעבר לעמוד הבית
ההסתדרות הציונית העולמית

תקציר תוכנית פעולה להיערכות השלטון המקומי לשינויי האקלים ולאנרגיה מקיימת במסגרת המאיץ, עיריית חיפה

רשמה: ד"ר אופירה פוקס

חיפה

רקע

חיפה היא העיר השלישית בגודל האוכלוסייה בישראל. בשנת 2020 התגוררו בה 283,600 איש ואישה. העיר מגוונת מבחינה דמוגרפית ומתגוררים בה יהודים, נוצרים, מוסלמים ובעלי דתות נוספות, וכן קהילה יהודית חרדית גדולה. מבין הערים הגדולות בישראל, חיפה קלטה את החלק היחסי הגדול ביותר של עולי ברית-המועצות לשעבר בשנות התשעים. בשנת 2007, היו יוצאי חבר המדינות כרבע מתושבי העיר. העיר מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 7. בשנת 2020 עמד שיעור משקי הבית בעיר שחיו מתחת לקו העוני על 15.6%.

חיפה מתאפיינת במבנה גאוגרפי ייחודי: אזור הררי נושק לרצועת חוף של כ-17.3 ק"מ. מיקום גאוגרפי זה משתקף היטב במגוון אקולוגי מרשים בבתי הגידול השונים ביבשה ובים. נתונים אלה רבי-חשיבות בכל הקשור לשינויי האקלים. בשל הטופוגרפיה האזור מועד לסכנת הצפות והתלות ברכב הפרטי גוברת. הקרבה לחורש משפיעה לטובה על קירור העיר מחד גיסא, אך מגבירה מאוד את סכנת השרפות מאידך גיסא.

מחזור ושנת פרסום התוכנית: ראשון, נובמבר 2021

נקודות התורפה העלולות לפגוע באוכלוסייה:

  • פגיעות לשריפות – יש חשש ממשי לחיי אדם ולרכוש. בשל תנאי השטח, כיבוי השרפות מאתגר מאוד. איום זה צפוי לגבור בשנים הקרובות בשל ההתחממות ועקב אירועי מזג אוויר קיצוניים.
  • קשר עם האוכלוסייה – קשה ליצור קשר עם עולים חדשים ועם בני האוכלוסייה החרדית.
  • עוני אנרגטי –צפוי קושי של אוכלוסיות מוחלשות בעיר לממן אמצעי קירור באופן קבוע.
  • שהייה במרחבים פתוחים מזמינים – נדרש לשפר את הצללת הרחובות והשטחים הפתוחים בעיר.
  • פגיעות להצפות – מוקדי ההצפות הידועים שוכנים בעיר התחתית, בצומת הצ'ק פוסט ובאזור התעשייה. הצפות משבשות את שגרת החיים ואת פעילותם של העסקים באזורים אלה ואף עלולות לגרום לנזקים בנפש וברכוש.
  • אי זמינות החופים – צפוי צמצום של ממש בהיצע החופים לשימוש התושביםבשל הנזקים בחופים עקב סערות ועקב עליית מפלס פני הים.

נקודות תורפה העלולות לפגוע בשירותים ובתשתיות:

  • פגיעות להצפות – בשל המבנה הטופוגרפי של העיר ובשל הבנייה הנרחבת צפויה החמרה של ההצפות באירועי גשם עזים הגורמים להרס תשתיות ורכוש.
  • חוף הים – סערות חורף עזות פוגעות בחוף הים ובתשתיות לאורכו וגורמות נזקים המצריכים שיקום בעלויות גבוהות – לדוגמה, התמוטטות מקטעים מהטיילת, שיקום החוף לאחר אירוע גשם עז שבו זרם המים ממערכת התיעול חורץ את החוף בדרכו לים.
  • שרפות – מניעת שרפות באמצעות יצירת אזורי חיץ בין החורש והיער לבין בתי העיר. יצירת אזורים אלה מאתגרת מבחינה טכנית וקשה לנהל בהם תחזוקה שוטפת.
  • אי החום העירוני – בעיר אזורים ללא הצללה וללא מרחבים ירוקים, והדבר תורם להתחממות המרחב העירוני.
  • השקיית השטחים הירוקים במרחב הציבורי – ייתכן שההתחממות הצפויה תגדיל את נפח המים הנדרש להשקיה. כיום מצב מרכזיות המים אינו טוב והשליטה בהן אינה מתקדמת, דבר שקשה להתמודד עימו.

נקודות תורפה העלולות לפגוע בניהול האנרגיה:

  • היעדר מידע והיעדר גורם מתכלל – תחום זה אינו מנוהל במרוכז ברשות ואין יעדים לחיסכון באנרגיה ואף לא למעבר לאנרגיה מתחדשת.
document.addEventListener('DOMContentLoaded', function() { let greetingDisplayed = sessionStorage.getItem('greetingDisplayed') === 'true'; // פונקציה לטיפול באירוע df-messenger-loaded function handleMessengerLoaded() { if (!greetingDisplayed) { const dfMessenger = document.querySelector('df-messenger'); dfMessenger.renderCustomText(`ברוכים הבאים למרכז ויץ.\n כיצד נוכל לעזור לך?!`, true); greetingDisplayed = true; sessionStorage.setItem('greetingDisplayed', 'true'); } } // בדיקה אם df-messenger כבר נטען const dfMessenger = document.querySelector('df-messenger'); if (dfMessenger) { handleMessengerLoaded(); } // הוספת מאזין אירועים ל-df-messenger-loaded document.addEventListener('df-messenger-loaded', handleMessengerLoaded); });