תקציר תוכנית תוכנית האב 2050 להתמודדות עם שינויי האקלים בלאס וגאס, נוואדה, ארה"ב

תרגמה וערכה: ד"ר מיכל צרפתי

רקע

לאס וגאס שוכנת בדרום מדינת נוואדה בארה"ב, בתוך מדבר מוהאבי. אוכלוסייתה כוללת למעלה מ-600,000 תושבים וזוהי העיר הגדולה ביותר בנוואדה ויעד נופש בעל שם עולמי. כלכלת העיר מונעת בעיקר על ידי תעשיית התיירות והאירוח – מלונות מפורסמים בעולם, בתי קזינו, מופעי בידור וכנסים המושכים מיליוני מבקרים מדי שנה בשנה. מדבר מוהאבי שמסביב לעיר הוא ביתם של מינים שונים המותאמים לתנאים צחיחים, לרבות צבי מדבר, כבשים גדולי קרן, זוחלים ומיני ציפורים שונים. האקלים של לאס וגאס מאופיין בקיץ חם שבו טמפרטורה העולה על 38 מעלות צלזיוס וחורף מתון. משאבי הסביבה העיקריים כוללים את אגם מיד, מאגר גדול שנוצר באמצעות סכר הובר על נהר הקולורדו, המספק לאזור מים והזדמנויות פנאי. עם זאת, האזור מתמודד עם אתגרים סביבתיים הקשורים בעיקר למחסור במים ולתנאי הבצורת המתמשכים בדרום-מערב ארצות הברית. מאמצי ניהול ושימור מים בני-קיימא חיוניים להתמודדות עם אתגרים אלה ולהבטחת החוסן הסביבתי של העיר לטווח הארוך.

חזון העיר: העיר לאס וגאס תהיה בין הערים המובילות חסינות ובריאות ותגביר את רוח החדשנות של תושביה כדי לספק לכול גישה שוויונית לשירותים, לחינוך ולעבודות בכלכלה החדשה.

בבסיסה, תוכנית האב לשנת 2050 היא אסטרטגיית חוסן המתמקדת בתכנון חכם ופרואקטיבי סביב בריאות האוכלוסייה ומשאבים מרכזיים, בעיקר מים.

 

נקודות תורפה העלולות לפגוע בתשתיות ובשירותים:

  • מים הם גורם מרכזי בכל שיקול הנוגע לבריאות הציבור, לחוסן הכלכלי ולאיכות החיים בלאס וגאס. נהר קולורדו, המספק 90% ממי האזור, סובל מצמצום משאבים עקב בצורת ממושכת ושינויי האקלים. בטווח הקצר צפוי מחסור במים.
  • אי החום העירוני משפיע על האזור, לעיתים קרובות בשכונות העירוניות המאתגרות ביותר של העיר. תוכנית האב מציגה חזון של תכנון שימושי קרקע יצירתיים וחשיבה קדימה לשיפור בריאות הציבור, להפחתת הביקוש למים ולשיפור איכות החיים של כל תושבי לאס וגאס היום ובעתיד.
  • גידול האוכלוסייה מוביל לדרישה גוברת לשירותים ציבוריים, לתחבורה, לתשתיות שירות ולפעילות מסחרית.
  • תכנון עירוני מותאם לשינויי אקלים – תוכנית האב לשנת 2050 מציגה כיוונים עתידיים לשיפור מרבי בבריאות ובחיוניות של תושבי לאס וגאס. שאלות תכנון קריטיות עומדות על הפרק, למשל היכן עשויים לגור תושבים בהווה ובעתיד ובאילו סוגי דיור; אילו שיטות פיתוח בנות-קיימא ניתן ליישם; אילו טיפולוגיות עירוניות חדשות עשויות להשתלב במרקם הקיים של לאס וגאס ועוד. שכונות קונבנציונליות בסגנון פרברי צורכות כמויות גדולות יחסית של קרקע ומשאבים. המשך הכדאיות של שכונות אלה בלאס וגאס מאתגר לנוכח מגבלות המשאבים מחד גיסא ורמת איכות החיים העולה בהתמדה מאידך גיסא.