תקציר תוכנית תוכנית האב 2050 להתמודדות עם שינויי האקלים בלאס וגאס, נוואדה, ארה"ב

• הוגנות ושוויון הזדמנויות – הספקת הזדמנות לכול – גישה לחינוך, לטיפול רפואי, לסביבה נקייה, למשאבים ולעבודות, ללא קשר למקום המגורים בעיר, כל זאת תוך הכרה שלכל שכונה אופי ייחודי משלה;
• חוסן – הכנת העיר לזעזועים עזים וללחצים כמו משברים בבריאות, בצורת, חום קיצוני ושיטפונות;
• בריאות – שיפור הבריאות הפיזית ובריאות הנפש של התושבים ושיפור הבטיחות;
• איכות חיים – שיפור איכות החיים באופן ייחודי לעיר בהתאם למגמות המתפתחות ולדרישות השוק;
• חדשנות – משיכת תושבים באמצעות טכנולוגיות עיר חכמות חלוציות המניעות שווקים חדשים ומגוונות את הכלכלה.

1. הוגנות ושוויון הזדמנויות:

• הכרה במגמות השינוי עקב גיוון אתני שהוא אתגר חברתי-פוליטי-כלכלי (עלויות של דיור, של בריאות ושל חינוך המכבידות על חלק מהאוכלוסייה);
• ניידות חברתית-כלכלית ומתן הזדמנות לגישה שוויונית באמצעות גיוון כוח העבודה, חינוך איכותי והכשרות;
• הזדמנויות לדיור הולם ומגוון המותאם לצורכי הקהילה;
• גיוס כישרונות מקומיים ושימור התושבים;
• עיצוב עירוני טקטי באזורים מוחלשים כלכלית;
• ייזום הזדמנויות כלכליות חדשות;
• יצירת תרבות צודקת, שוויונית, מגוונת ומכילה.

2. יצירת חוסן:

• שאיפה לחוסן בכל התחומים של פיתוח העיר ובתשתיות ברמה הפיזית והתפעולית;
• התמקדות בטיפול בתשתיות ובסוגיות סביבתיות הקשורות למחסור במים, בצורת, אי חום עירוני, בריאות הציבור ובטיחותו, אבטחת המזון ואיכות האוויר;
• התמקדות בכל הקשור בעתיד חם ויבש יותר בלאס וגאס ובשאלה כיצד משאבי המים המוגבלים והמצטמצמים ושינויי האקלים ישפיעו על האזור;
• הכרה באיום ממשי של אי החום ושל שינויי האקלים;
• יצירת חוסן באמצעות התאמת התכנון העירוני, המדיניות והסטנדרטים של שימושי הקרקע לאקלים המשתנה;
• הובלת מדיניות ופעולות עירוניות לבניית שותפות אזורית;
• תכנון המביא בחשבון אי-ודאות באמצעות יצירת כמה תרחישים לסיכון ולפגיעות בעתיד, כולל שינויי האקלים;
• הגנה על הסביבה ועל המשאבים המוגבלים למען הדורות הבאים;
• דברור הנושאים והסיכונים שאיתם הקהילה מתמודדת ושל הצעדים שנעשים בעירייה כדי לטפל בהם;
• התייחסות לנושא המים כאל הגורם המרכזי בבריאות הציבור, בחוסן הכלכלי ובאיכות החיים. יש צורך לנקוט פעולות כדי להגן על משאבי המים למען הדורות הנוכחיים והעתידיים;
• תכנון נכון של שימושי הקרקע יתרום להפחתת הביקוש למים ולהפחתת השפעות אי החום;
• צמצום אי החום העירוני באמצעות נטיעת עצים ותחזוקתם, עידוד השימוש בחומרי בניין ובאתרים מתאימים;
• מחקר בנושאי אנרגיה ומים (כל אחד כשלעצמו ושילוב ביניהם) בבנייה ירוקה, הפחתת הביקוש לאנרגיה ולמים באמצעות יישום תוכניות תמריצים ברמת הבניין, ביצוע שיפוצים נרחבים במבנים לשם התייעלות אנרגטית, שילוב שיטות של בנייה ירוקה במבנים בעיר, התייחסות לסוגיות אלה ברמה מערכתית וביסוס מדיניות ושותפויות.

3. בריאות:

• הגדלת האפשרויות לפעילות גופנית כדי לרכוש יכולת להגיע למקומות נוספים ללא רכב;
• פיתוח מקומות ראויים למגורים בסביבה נקייה;
• השקעה בתחבורה ציבורית;
• שיפור אפשרות ההליכה בדרכים ושיפור הבטיחות;
• הפחתת חוסר הביטחון התזונתי וצמצום הרעב;
• הגדלת האפשרויות לדיור בר-השגה;
• שיפור הגישה לשירותי הבריאות;
• שיפור הנגישות והזמינות לטיפול בבריאות הנפש;
• הפחתת הבדידות;
• הפחתת ההשפעה של הרכב האישי
  • יצירת "פלייסמקינג" לאורך צירי תחבורה מרכזיים
  • שדרוג תחנות התחבורה הציבורית והפיכתן לבטוחות ונוחות יותר
  • יצירת מפות מלאות של רחובות העיר
  • החמרת מגבלות המהירות
  • הפחתת מספר מקומות החניה
• שיפור איכות האוויר
  • נטיעת עצים לשם יצירת מרחב ציבורי נעים ובריא ולשם יתרונות כלכליים נוספים (למשל ניהול נגר עילי, העלאת ערכי נדל"ן ועוד)
  • תחזוקת חופת העצים רחבה ליצירת צל ולקליטת מזהמים מהאוויר
  • קבלת החלטות מבוססות-נתונים
• שיפור הביטחון והבטיחות של הולכי הרגל והגברת ההליכתיות
  • תיעדוף עיצוב אוניברסלי
  • שיפור עירוב שימושים המייצרים "יותר עיניים על רחוב"
  • שיפור התאורה
  • העצמת ארגונים מקומיים ברמת השכונה
• שיפור שטחי הפארק והגישה אליהם והגדלתם
• שיפור הקישוריות – תמריץ להליכה ולרכיבה על אופניים
  • הסרת חומות וגדרות ופתיחת גישה
  • יצירת מסלולים נוספים בטוחים ונוחים לקיצור מרחקים בשבילי הליכה ובנתיבי אופניים
  • מיפוי המדרכות בעיר והשלמת מדרכות שאינן רציפות
• פיתוח אסטרטגיות דיור חלופיות המתאימות לצורך ולמשאבים של היום
  • שילוב דיוריות בתוכניות הבנייה (חדר או מערכת חדרים, שהם חלק מיחידת דיור קיימת, העשויים לשמש משק בית נפרד הכולל מקלחת, שירותים ומטבח) ויחידות דיור קטנות
  • בדיקה אם ניתן לשלב הקמת יחידות דיור יצירתיות, למשל במכולות.

4. איכות החיים:

• שמירה על העיר כיעד בילוי ונופש ייחודי בעל אופי וכלכלה תוססים:
  • אימוץ כלכלת תיירות בכל העסקים הרלוונטיים
  • הבנה יסודית של האותנטיות של העיר וחשיבה כיצד ניתן לנצל זאת ליצירת קהילות תוססות וחסינות
  • הנעת פיתוח כלכלי מגוון, משיכת עסקים חדשים ושמירה על העסקים הקיימים
• שיפור איכות החיים ותחושת ה"מקום" של התושבים:
  • יצירת קהילה מכילה יותר הבנויה על מעורבות עממית ועל שייכות למקום
  • קירוב אנשים ויצירת קהילה
  • מיתוג שכונות כחלק מהגדרת אזורי תכנון לאימוץ זהויות ייחודיות ויצירת שייכות שכונתית
  • שיפור החינוך, הן תוך התמקדות על מסורת והן תוך מתן הזדמנויות למידה לכל החיים.
• יצירה ותחזוקה של שכונות בטוחות:
  • הגברת ההליכתיות למשיכת עוברים ושבים
  • התקנת מערכות תאורה, מדרכות ועצים.
  • שיפור תחזוקת מעברי חצייה ושבילי אופניים.
  • מיתון תנועת הרכב ברחובות מגורים.
  • יצירת הזדמנויות נוספות לקבל "יותר עיניים ברחוב" ביום ובלילה
• עיצוב המרחב הציבורי לכל האנשים ללא קשר לגיל, ליכולות או להכנסה
• הגדלת מספר ההזדמנויות שבהן התושבים יכולים לבחור מזון בריא ובמחיר סביר
• חיזוק סוגי דיור לתמיכה במגוון קבוצות גיל, בסוגי משפחות וביכולת כלכלית
• התמקדות בהיסטוריה ובתרבות של לאס וגאס כדי לבנות שייכות לשכונה ונכונות להשקיע בה:
  • הגדלת מספר פעילויות הפנאי המשפחתיות
  • הגדלת השטח הפתוח הנגיש
  • בניית תרבות כלכלה מקומית מעגלית להשקעה בתוך הקהילה
• תמיכה בשכונות חזקות שבהן גישה לשירותים מרכזיים:
  • הרחבת 'מודל המרכז הקהילתי השכונתי' והטמעת אפשרויות תרבות ונופש במקומות נוספים ברחבי העיר
• ניצול ההתחדשות העירונית שנעשתה במרכז העיר, ברובע האמנויות ובאורח החיים העירוני לשם יצירת עיר תוססת
• המשך שיתוף פעולה עם משטת לאס וגאס כדי לספק בטיחות אישית במרחב הציבורי.

5. חדשנות:

• אימוץ התפיסה של עיר חכמה שבה שילוב יעיל בין מערכות פיזיות, דיגיטליות ואנושיות בסביבה הבנויה כדי לספק לאזרחים עתיד בר-קיימא, משגשג ומכיל
• הבנת המגבלות לפוטנציאל העיר חכמה, כולל:
  • קושי בהחזר ההשקעה
  • קושי בזיהוי הצרכים של התושבים
  • היכולת להעביר מיזמים משלב הניסוי לשלב הגמלון (scaleup) כרוכה בקשיי מימון ובמגבלות הרגולציה
  • שמירה על הפרטיות ועל החיסיון של נתונים רגישים
• התחשבות במרכיבי המפתח בעיר חכמה, כולל:
  • הובלת פריסה של תשתית 5G הגדולה מהמחוז, תוך התחשבות בהשלכות על עיצוב העיר
  • התמודדות עם ייצור וביקוש משתנה לחשמל, למשל בתחום טעינת רכבים חשמליים, מיקרו-גרידים וייצור חשמל מקומי
  • שימושי קרקע, תכנון וניהול משאבים
  • פיתוח כוח אדם מיומן, הכשרות ותמיכה בניהולו
  • התמקדות בנושאים של בריאות הציבור, של קיימות ושל ניידות
  • מודלים עסקיים לתועלת הציבור, חדשנות ואבטחת נתונים
• מאמץ למעבר לכלכלה חד-ממדית פחות, שתהיה רגישה פחות לשינויים חדים בשוק
• גיוון הכלכלה מבוססת-הידע לשם עידוד הארגונים החדשניים, כולל מחקרים בתחום החוסן והקיימות, פלטפורמות מתקדמות בתחום הניידות ושיפור באיסוף הנתונים, בניתוחם ובהערכתם
• חיבור בין מדיניות השימוש בקרקע לבין יעדי הפיתוח הכלכלי
• איזון בין הנתונים הציבוריים הפתוחים לבין הנתונים המאובטחים ולנתונים שניתן להפיק מהם רווחים
• שיפור שותפויות בין מוסדות.