תקציר תוכנית פעולה להיערכות השלטון המקומי לשינויי אקלים ולאנרגיה מקיימת במסגרת המאיץ, עיריית לוד

רשמה: ד"ר מיכל צרפתי

לוגו עיריית לוד

רקע

בעיר לוד רשומים כיום כ-77,000 תושבים הגרים בכ-23,000 יחידות דיור. שטחה המוניציפלי של העיר עומד על 14,750 דונם לאחר הגדלת שטחים לשם מימוש הסכם הגג. לוד מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 4.

העיר נתונה בתנופת פיתוח אדירה ומספר תושביה עתיד לגדול בעשור הקרוב לכ-150,000 נפש. בשנת 2017 חתמה העיר על הסכם גג ומאז היא מקדמת במקביל תוכניות אסטרטגיות ותוכניות בניין עיר מפורטות הכוללות תוספות של מעל 40,000 יחידות דיור ושטח של כ-3 מיליון מ"ר למסחר ולתעסוקה. העיר תמשיך לגדול גם בעשורים הבאים. בשנת 2040 צפויים להתגורר בעיר כ-200,000 תושבים ובשנת 2050 כ-240,000 תושבים.

במסגרת תהליכי התכנון והפיתוח פועלת העיר לקדם ערכים וכלים מקיימים כדי להיערך לשינוי האקלים ולהפחית את פליטות גזי החממה. בשנים האחרונות קידמה העירייה תוכנית אסטרטגית למרחב הציבורי, מדיניות עצים עירונית, תוכנית אב לתחבורה, סקר טבע עירוני, תוכנית אב למים, תוכנית אב לניקוז ותוכנית לעיר חכמה. במסגרת תוכניות אלה הוצעו כיווני פעולה ראשוניים בתחום הקיימות.

מחזור ושנת פרסום התוכנית: מחזור ראשון, ינואר 2022

נקודות התורפה העלולות לפגוע באוכלוסייה:

חום קיצוני:

  • עוני אנרגטי, פגיעות בקרב אוכלוסיית הקשישים בעיקר, אשר למעלה משליש מהם מוגדרים עניים;
  • מגורים במבנים ישנים, ללא בידוד תרמי וללא יעילות אנרגטית;
  • שטחים עירוניים לא מפותחים, ללא גינות וללא הצללה;
  • שכונות לא מוסדרות, כ-3000 יח"ד בשכונות הערביות במערב העיר ללא תשתיות יציבות ובתת-אספקה של שירותי חשמל.

אירועים קיצוניים והצפות:

  • שכונות לא מוסדרות שהתשתיות שלהן אינן יציבות ולעיתים "פיראטיות" – התושבים בשכונות אלה סובלים מניתוקים תכופים של חשמל ומים, מליקויים בתשתיות הניקוז, ממערכת חשמל לא מתוכננת, מחוסר ניהול נגר ומבעיות חלחול;
  • הצפות, בעיקר בשכונת הרכבת ובסביבת הנחלים, בייחוד בסביבת נחל איילון;
  • תשתיות ישנות, בעיקר בעיר העתיקה, שם יש ממצאי עתיקות המגבילים את החלפת התשתיות ואת החפירות לצורך ניקוז;
  • חשש מהצפות הנחלים, בעיקר נחל איילון.


נקודות תורפה העלולות לפגוע בשירותים ובתשתיות:

  • שירותי ציבור בעיקר חינוך ורווחה, ניתנים לרוב במבנים ישנים לא יעילים מבחינה אנרגטית הגורמים לפליטות גזי חממה רבים;
  • תשתיות חשמל מיושנות והפסקות חשמל, בעיקר באזור התעשייה הצפוני בשל עומסים על המערכת;
  • הפסקות חשמל בשכונות מזרח העיר בשל תחנת משנה אחת (בצפון). על פי תוכנית רג"מ (רמלה-גזר-חבל מודיעין) צפויה הקמת תחנת משנה נוספת, אך זו טרם הוקמה למרות איכלוס מהיר של מזרח העיר ודרישה גוברת לחשמל;
  • במוקד 106 אין יכולת לנתח מידע על מפגעי הצפות ועל פגיעות במבנים ובתשתיות.


נקודות תורפה בניהול האנרגיה:

  • חוסר יכולת לפלח מידע על צריכת האנרגיה לפי סוגי המסחר והתעשייה לצורך קביעת מדיניות ולניהול מיקוד ההתערבות;
  • מערכות מיזוג ישנות ולא חכמות;
  • היעדר חיבור למערכת הגז הטבעי, המקשה על האפשרות לנצלו בעתיד להפעלת מתקני ייצור ולהתייעלות אנרגטית כולל מערכות טרי-גנרציה;
  • צריכת האנרגיה היא בעיקרה במגזר הפרטי והמסחרי, ללא הרגלי צמצום צריכה וללא מדיניות הדורשת התייעלות אנרגטית.