70% מפליטות הפחמן בלונדון מקורם בבתים ובמקומות העבודה. אמנם ממשלת בריטניה הסירה מסדר היום את היעד לאיפוס פליטות בבתים עד 2016, אולם עיריית לונדון דבקה במדיניות של איפוס פליטות בכל סוגי המבנים החדשים. בהתחשב בעובדה שבכל שנה נבנות בעיר כ-35,000 יחידות מגורים ומספר זה צפוי להיכפל, ניתן לשער כי מדיניות הבנייה מאופסת הפליטות הפחיתה כ-18,000 טונות של פליטות בשנת 2018.
המדיניות צפויה לחול על כל מיזמי הפיתוח שלא למטרות מגורים עד לסוף שנת 2019. כל המבנים החדשים בעיר יחויבו בבנייה המפחיתה את הביקוש לאנרגיה, העושה שימוש באנרגיה מתחדשת והמשתמשת בייצור מקומי של אנרגיה מתחדשת כדי להשיג איפוס פליטות. אם גופי הפיתוח אינם יכולים לעמוד בתנאים אלה, עליהם לשלם דמי הפחתה לקרנות ייעודיות השמורות למיזמים לאגירת פחמן.
המדיניות כוללת גם נוהלי פיקוח קפדניים ביותר, המחייבים את הגופים המפתחים לנטר פליטות במשך חמש השנים הראשונות. המידע מאומת ומפורסם כדי להעצים את השפעת המדיניות.
עד 2050 צפויה המדיניות להוביל למניעת פליטות פחמן שמשקלן 1.2 מיליון טונות בשנה.