תקציר תוכנית פעולה להיערכות השלטון המקומי לשינויי אקלים ולאנרגיה מקיימת במסגרת המאיץ, עיריית ירושלים

רשמה: ד"ר מיכל צרפתי

עיריית ירושלים

רקע

בשנת 2020 כללה אוכלוסיית ירושלים כ-975,600 נפש. בירושלים מתגוררת האוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר בארץ (כ-283,500 נפש) והאוכלוסייה הערבית הגדולה ביותר בארץ (כ-367,000 נפש). על פי נתוני האגף למדיניות ותכנון אסטרטגי בעירייה, אוכלוסיית העיר צפויה לכלול 1.33 מיליון נפש בשנת 2040. שטח השיפוט של העיר עומד על כ-126 קמ"ר.

עיריית ירושלים היא בין החלוצות בישראל בגיבוש וקידום היערכות מקומית לשינויי האקלים. היא הייתה בין הערים שגיבשו (ב-2012) תוכנית מקומית לצמצום פליטות גזי חממה, והחל משנת 2020 היא העיר הראשונה בארץ שבה מופחתות הפליטות מהתחבורה. בשנת 2020 החלה העיר לקדם ביוזמתה תוכנית היערכות לשינויי האקלים ובשנת 2021 היא הצטרפה לתוכנית המאיץ המשלבת גם את היבטי האנרגיה המקיימת.

מחזור ושנת פרסום התוכנית: המחזור הראשון, 2022

נקודות התורפה העלולות להביא לידי פגיעות באוכלוסייה:

  • אוכלוסייה צעירה וריבוי ילדים;
  • קצב ריבוי טבעי גבוה, בעיקר בקרב האוכלוסייה החרדית;
  • מיצב חברתי-כלכלי נמוך – העיר מדורגת באשכול 3 במדרג החברתי-כלכלי של הלמ"ס;
  • שכונות רבות שבהן מתגוררות אוכלוסיות פגיעות בדרום מזרח העיר, אזור שבו מיעוט עצים וצל, אקלים ספר מדברי וטופוגרפיה נמוכה (השפעה רבה יותר של אי החום העירוני).


נקודות התורפה העלולות לפגוע בשירותים ובתשתיות:

  • תשתיות מצומצמות של טבע עירוני בעקבות הפיתוח – השפעה ישירה על צינון העיר, על קליטת מזהמים, על החלחול ועל השהיית נגר, וכן פגיעה בתפקוד המערכת הטבעית עקב קיטוע וצמצום בתי הגידול, מחסור במי גשמים, ריבוי שריפות וכריתות עצים עקב הפיתוח;
  • הצפות, בעיקר במקומות הנמוכים מבחינה טופוגרפית ובשטחי ההצפה של הנחלים;
  • נזקי רכוש עקב שריפות ועקב הצפות;
  • צפי לאובדן פריון העבודה, בעיקר בתחומי עיסוק המצריכים עבודה ממושכת בחוץ או מאמץ גופני (למשל, חקלאות, בנייה וכדומה);
  • עלויות השקיה גבוהות יותר.


נקודות תורפה העלולות לפגוע בניהול האנרגיה:

  • צפי לעלייה בהוצאות החשמל הפרטיות והציבוריות;
  • כל האנרגיה "הקונבנציונלית" (100%) מסופקת ממקורות שמחוץ לאזור;
  • היקף ייצור האנרגיה המתחדשת בעיר וברשות קטן;
  • לעירייה אין גישה אל הנתונים של כ-40% מצריכת החשמל בעיר, שמספקת חברת החשמל המזרח-ירושלמית (חמ"י);
  • בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בפליטת גזי חממה לנפש בעיר הנובעת מהגידול בשימוש בתחבורה, מניהול הפסולת ומצריכת החשמל הביתית, העסקית והמוסדית;
  • היעדר תיאום בין מינהלים ואגפים ברשות העוסקים בנושאי האנרגיה (איכות הסביבה, מדיניות ותכנון אסטרטגי, מינהל תכנון ותשתיות, מינהל תפעול, תרבות ופנאי, שירותי קהילה וחינוך, חברות עירוניות ומינהלים קהילתיים).