תקציר תוכנית פעולה להיערכות השלטון המקומי לשינויי האקלים ולאנרגיה מקיימת במסגרת המאיץ, עיריית חיפה

מוקדים למעבר לאנרגיות מתחדשות:

• מבני ציבור – מותקנות מערכות סולאריות על גגות של 15 בית ספר. על פי התוכנית, היו אמורות לקום 21 מערכות נוספות בשנת 2022. בעיר יש כ-400 מבני ציבור שלהם גג העשוי להתאים להקמת מערכות סולאריות, ולפיכך ניתן להרחיב את המהלך.
• מבני תעשייה ומסחר – ניתן להתקין מערכות סולאריות על גגות של מבני תעשייה ומסחר. מבנים אלה הם בבעלות פרטית, ואין תוכנית עירונית לקידום אנרגיה מתחדשת על גגות אלו.

הזדמנויות להתייעלות באנרגיה:

• צריכת אנרגיה במבני ציבור – אין מיפוי שיטתי של תחום זה. נדרשות תוכניות להתייעלות באנרגיה.
• צריכת אנרגיה בתאורת חוצות – כיום כ-16% מגופי התאורה במרחב העירוני מוארים בתאורת לד. טרם גובשה מדיניות להחלפת התאורה בשטחי העיר הוותיקים.
• צריכת אנרגיה במתקני שאיבה וסניקה – 16% מצריכת החשמל של הרשות היא בשימוש מתקני שאיבה וסניקה. נבדקות חלופות.

הזדמנויות לתחבורה נקייה:

• תחבורה ציבורית חשמלית – יש בעיר כלי רכב חשמליים ואמצעי תחבורה נוספים המתבססים על חשמל (רכבל).
• כלי רכב חשמליים פרטיים – העירייה מכינה הנחיות לטעינה במבני מגורים ופורסת ברחבי העיר עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים.
• רכבי העירייה – צי הרכבים העירוני לפינוי האשפה כולל 25 כלי רכב ממונעים בגז טבעי (כ-40% מכלל כלי הרכב בצי).
• עידוד הליכתיות ורכיבה על אופניים – תוכנית אב לאופניים מיושמת בהדרגה. בנוסף, העירייה מכינה תוכנית אב לדרגנועים. תוכנית זו צפויה לעודד הליכה בתוואי התלול של העיר.

הזדמנויות לצמצום פליטות:

• חוק אזור אוויר נקי – במסגרת יישום החוק נמנעת כניסה של רכבים מזהמים לשטח העיר, ובזכות זאת ירדה רמת הזיהום הנמדדת בעיר.
• הפחתת פליטות מאשפה – הרשות פועלת להגדיל את שיעור ההפרדה במקור של הפסולת, ומתוך כך להגדיל את שיעור המיחזור ולהפחית את נסועת כלי הרכב המפנים פסולת ואת הטמנת הפסולת. אין בעיר מתקן קצה לטיפול בפסולת, וסוגי הפסולת השונים משונעים למתקנים מתאימים ברחבי ישראל.

מוקדי העבודה:

• חוסן אקלימי:
  • שרפות – התמודדות עם סכנת השרפות באמצעות שכלול היכולת של העירייה ליצור קשר עם התושבים בשעת חירום וכן באמצעות יצירת אזורי חיץ ותחזוקתם.
  • ניהול הנגר והמים – התמודדות עם הגברת העומס על מערכת הניקוז העירונית באמצעות קידום פתרונות מבוססי-טבע והשהיית הנגר במעלה אגן הניקוז. נוסף על כך, התמודדות עם פגיעה צפויה בקו החוף העירוני.
  • קירור העיר – התמודדות עם התחממות המרחב הציבורי באמצעות שילוב אמצעים לקירורו עם אמצעים להגברת חלחול הנגר העילי.
  • עוני אנרגטי – התמודדות עם העוני האנרגטי באמצעות חינוך לחיסכון באנרגיה והקמת מנגנונים לסיוע כלכלי.
• צמצום פליטות:
  מרבית פליטות גזי החממה בעיר נוצרות עקב צריכת חשמל ואנרגיה (כ-65% מסך הפליטות).
  • הפחתת צריכת האנרגיה במגורים באמצעות בנייה ירוקה והסברה בקרב התושבים;

• • ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים באמצעות עידוד התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים פרטיים, מבני תעשייה ומבני מסחר;
  • חיסכון באנרגיה במגזר הציבורי באמצעות הסדרת ניהול צריכת החשמל במבני ציבור והפחתת הצריכה;
  • הפחתת הפליטות מפסולת באמצעות הפחתת כמות הפסולת המועברת להטמנה;
  • הפחתת פליטות מכלי הרכב באמצעות תוכניות להפחתת הנסועה, עידוד הליכתיות ושימוש בתחבורה חלופית.

שרפות – מניעה וצמצום:

• הקמת צוות חירום ומרכזי שהייה בשעת חירום;
• הגברת החוסן הקהילתי וההסברה;
• הגבלת התפשטות שרפות – תוכנית לאזורי חיץ;
• תכנון ארוך-טווח ושיפור תשתית הכיבוי.

המרחב העירוני:

• נגר עילי:
  • עדכון תוכנית האב לטיפול בנגר העילי תוך התמקדות בטיפול בנגר במקור;
  • איתור מוקדים המועדים להצפות;
  • קידום מיזמים להחדרת נגר עילי, לאיגומו ולהשהייתו;
  • שיפור ההנחיות לטיפול בנגר העילי במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי.
• קירור העיר:
  • גיבוש הנחיות תכנון התומכות בצמצום התכסית הבנויה;
  • שימוש בחומרים שאינם בולעים קרינה;
  • עיבוי היער העירוני.
• מגוון ביולוגי:
  • קידום סקר ערכיות השטחים הפתוחים בעיר;
  • בחינת הכרזה על שמורת טבע ימית באזור חוף בת-גלים.
• חוף הים:
  • הרשות תפעל מול השלטון המרכזי לקבלת סיוע בהקמת הגנות ימיות שיצמצמו את הפגיעה בקו החוף העירוני.

התייעלות באנרגיה:

• המגזר הציבורי:
  • תאורת חוץ – הרחבת החלפתם של גופי התאורה לטכנולוגיית לד;
  • מבני ציבור וחינוך קיימים – מינוי גורם אחראי למיפוי צריכת האנרגיה במבנים קיימים, הצבת יעדים לצמצום הצריכה ומימושם;
  • מבני ציבור וחינוך חדשים – גיבוש מדיניות לגבי הטמעת בנייה ירוקה בשלבי התכנון.
• המגזר הפרטי:
  • בנייה ירוקה – בחינת מדיניות הבנייה הירוקה הנהוגה כיום ועדכונה;
  • מבני מגורים קיימים – הסברה בעיר ובקהילות להנעת האוכלוסייה להפחתה של צריכת המשאבים ושל הפליטות.
  • פסולת – גיבוש מדיניות פסולת עירונית שתציע דרכים לצמצום ההטמנה.

אנרגיה מתחדשת:

• ארגון ומדיניות:
  • הגדרת בעלי תפקידים ותחומי אחריות;
  • גיבוש מדיניות והנגשת מידע לשוק הפרטי.
• המגזר הציבורי:
  • הרחבת קירוי הגגות של מבני ציבור והתקנת מערכות סולאריות;
  • הצללת שטחים פעילים והקטנת אי-החום העירוני.
• המגזר הפרטי:
  • עידוד התקנת מערכות סולאריות על גגות בניינים בבעלות פרטית וסיוע במציאת מקורות מימון;
  • גיבוש הנחיות למיצוי פוטנציאל האנרגיה במגזר הפרטי.
• אימוץ טכנולוגיות אגירת אנרגיה:
  • לימוד הנושא, הוספת שימושים בתוכניות בניין עיר וביצוע מיזמי ניסוי (פיילוטים).

קהילה וחינוך:

• היבט ארגוני:
  • הקמת גוף המתכלל חינוך לקיימות;
  • הרחבת גיוס המשאבים לתחום.
• החינוך הפורמלי:
  • השקת תוכנית חינוכית בנושאי סביבה וקיימות בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים;
  • הנהגות שגרות התנהלות מקיימות בבתי הספר;
  • תכנון תוכניות המשך לתלמידי חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים.
• הקהילה:
  • פיתוח תוכניות מותאמות-אוכלוסייה;
  • פיתוח הכשרות לעובדי הרשות.
• חוסן קהילתי:
  • קידום התמודדות הקהילה בשעת חירום, בעיקר באירועי שרפות;
  • נקיטת פעולות למניעת עוני אנרגטי באמצעות הסברה ותמיכה כספית.

תחבורה מקיימת:

• תחבורה רכה והליכתיות:
  • התקנת דרגנועים כדי לעודד הליכתיות באזורים שבהם טופוגרפיה תלולה;
  • עידוד הליכתיות באמצעות הרחבת הצללה וייעור.
• תחבורה ציבורית:
  • העירייה תמשיך להשקיע בתחבורה הציבורית הקיימת.
• אזור אוויר נקי:
  • החוק בתחום זה מיושם והעירייה פועלת לעדכנו.
• הפחתת הפליטות:
  • צי המשאיות העירוני – רכישת משאיות הפועלות בטכנולוגיות מופחתות פליטות;
  • רכבי השירות העירוניים – תיבחן שיטת תמרוץ שתוביל להפחתת הנסועה ברכבים מזהמים ולבחירה ברכבים מופחתי פליטות;
  • כלי רכב חשמליים בבעלות פרטית – תיבחן הצבת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים במרחב הציבורי.

לכל אחת מהפעולות האמורות מובא פירוט: השלבים, החסמים, האחריות לביצוע והיעדים.