נקודות התורפה העלולות לפגוע באוכלוסייה:
- אי החום העירוני הוא האיום המרכזי הניצב בפני העיר לנוכח היקפי הבנייה החדשה בעיר וצמצום השטחים הפתוחים סביבה.
- התחממות המבנים, הן הפרטיים והן הציבוריים – בעיר אוכלוסיות פגיעות רבות שאין להן הידע והאמצעים הנדרשים להתאמת המבנים לתנאים המשתנים. מבנים יבילים ותוספות בנייה מחומרים קלים אינם מותאמים לתנאי האקלים.
- התחממות המרחב הציבורי – בעיר מעט עצים יחסית, שיעור גבוה של כריתות עצים ומחסור בידע על הטיפול בעצים. אין התחשבות בטבע העירוני וחסרה מודעות להצללות טבעיות ומלאכותיות ברחובות, בכיכרות, בצירי הליכה ובמרחבי פעילות נוספים.
- סכנת שרפות בממשקים בין שטחי יער וחורש לבין השטחים המבונים.
- נגר והצפות – אירועי גשם עזים בזמן קצר בשילוב הפיתוח הנרחב מעודדים זרימת נגר עילי במקום חלחול והם עלולים לגרום להצפות. ההצפות עלולות לפגוע באוכלוסייה, בעיקר ברכוש, ולעורר קשיי נגישות.
נקודות תורפה העלולות לפגוע בשירותים ובתשתיות:
ככל שיואץ הפיתוח ויתרחב כך תושפע המערכת האקולוגית הטבעית ובעקבותיה השירותים והתשתיות:
- התחממות העיר תשפיע על הנגישות לשירותים החיוניים, על היקף שעות הפעילות של מוסדות החינוך והקהילה במרחב הפתוח וכן על אירועי תרבות ופנאי. עלול להיפגע גם היקף שעות הפעילות של העסקים במרכזים המרוחקים יחסית ממוקדי האוכלוסייה.
- נגר והצפות – הבנייה בסמיכות לנחלים ושימוש רב בכלים חד-פעמיים לצד שיעור מיחזור נמוך עלולים לגרום לסתימות ולחסימות באפיקי הנחלים בשל הפסולת. סתימות אלה עלולות להביא לידי חסימות כבישים בנקודות הנמוכות, לקשיי נגישות לשירותים, לגלישת קרקע, לשחיקת תשתיות ולאיבוד כמויות גדולות של מים.
נקודות תורפה העלולות לפגוע בניהול האנרגיה:
נקודות תורפה ברמה הארגונית-ניהולית:
- סוגיות ניהול אנרגיה אינן זוכות לתשומת לב ולמאמץ ארגוני מצד העירייה אף שהן חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח.
- כמעט אין עיסוק בהתייעלות אנרגטית במגזר הפרטי והציבורי מלבד עיסוק נקודתי דוגמת אנרגיה במבני הרשות המקומית.
- אין ברשות ממונה אנרגיה פורמלי לתכלול הפעילות בנושא, למתן הנחיות ולהנגשת כלים וידע בתוך הרשות.
- אין תקנים ואף לא המלצות המאפשרים לייצר אנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית של מבנים בתוכניות ובתהליכי פיתוח למרות היקפי הבנייה הנרחבים. עתידים להיבנות בעיר שני מבנים בעלי חשיבות רבה: בית העירייה החדש ובית חולים, והם יעמדו בתקן הבנייה הירוקה המחויב בחוק ולא מעבר לכך.
- מוסדות ציבור רבים מופעלים באמצעות עמותות פרטיות וקשה לאסוף מהם מידע ולהטמיע בהם כלים לייצור אנרגיה ולניהולה.
- הטיפול בהיבטים השונים של ניהול האנרגיה ברשות מפוצל בין גורמים שונים בעירייה.
מוקדים למעבר לאנרגיות מתחדשות:
- מבני ציבור – יש לנצל את הגגות על מבני ציבור קיימים ולוודא הכנה מובנית להתקנות מערכות סולאריות במבני ציבור חדשים שיוקמו בעתיד.
- הצללות – הותקנו פאנלים לאחר קירוי חלק ממגרשי ספורט וניתן להמשיך ולהרחיב את הקירויים הסולאריים מעל מגרשים נוספים, חניונים, שבילים ועוד. העירייה בוחנת היתכנות כלכלית להצללות סולאריות מעל אתרים שונים: האיצטדיון העירוני, בית הקברות, חניוני אוטובוסים וחניונים לכלי רכב כבדים.
- בנייני מגורים – הניסיון להקים מערכות סולאריות על גגות בניינים בשכונות החדשות ובאתרי התחדשות עירונית נתקל באתגרים של היתכנות כלכלית וסטטוטורית ובהתנגדות מצד הקהילה. נדרשות התאמות רגולטוריות בתחום זה.
- מבנים עסקיים פרטיים גדולים – יש להקים מערכות סולאריות על מפעלים, על גגות מרכזים מסחריים ועל מוסדות (המכללה הלאומית לשוטרים). בעתיד ניתן יהיה להרחיב את היקף ההתקנות במבנים הקיימים ובמבנים שיוקמו.
- שטחים עירוניים כלואים עשויים לשמש מקור להקמת מערכות סולאריות של עשרות רבות של דונמים בהווה ושל מאות דונמים בעתיד.
- טכנולוגיות חדשות – יש לבחון ישימות של טכנולוגיות לייצור חשמל, לדוגמה התקנות סולאריות אנכיות מוגבהות המשלבות גם ייצור אנרגיית רוח בהיקף קטן. כן יש לבחון את התפתחות הטכנולוגיות ואת עלותן בשימוש להצללה.
עיריית בית-שמש שואפת להגיע בעתיד לאיפוס ואף לעודף בצריכת האנרגיה של הרשות כדי לשפר את תדמיתה וכדי לנצל הזדמנויות כלכליות קיימות.
הזדמנויות להתייעלות באנרגיה:
- על פי מיפוי של היחידה הכלכלית בעירייה, שטח הגגות הציבוריים הפוטנציאלי עומד על 650,000 מ"ר.
- תאורת לד – כל מתקני התאורה החדשים מבוססים על תאורת לד ונורות הלחץ הגבוה (נל"ג) במתקני התאורה הקיימים מוחלפות לנורות לד.
- ניהול פסולת – מתנהל תהליך מתקדם של הרשות מול המועצה האזורית מטה יהודה להקמת מתקן לטיפול באשפה, למיונה ולהפרדת רכיביה, והוא צפוי להפחית את שיעורי הטמנת הפסולת ומכאן גם להפחית את שיעורי הפליטות.
- רשתות מקומיות – המבנה הקהילתי של האוכלוסייה החרדית והשימוש הנרחב בגנרטורים מאפשרים לבחון הקמת "מיני גרידים" קהילתיים המבוססים על אנרגיות מתחדשות.
- מבנים שיוקמו בעתיד – ראוי לנצל את ההזדמנות להטמעת תקנים ותקנות לבנייה יעילה אנרגטית בכל המגזרים. מומלץ שבמוקד ההטמעה יעמדו "מבני עוגן" ציבוריים מתוכננים.
- מבנים קיימים – מומלץ להנגיש התקנים זולים לבידוד ולחיסכון באנרגיה, ובעיקר להנגיש מידע על השימוש בהתקנים אלו בקרב משפחות דלות אמצעים.
הזדמנויות לתחבורה נקייה:
- חשמול התחבורה הציבורית – שימוש ב-55 אוטובוסים חשמליים לפחות.
- חשמול רכבי עירייה – נרכשו מעט רכבי עירייה תפעוליים חשמליים ומתוכננת רכישה של רכבים חשמליים נוספים.
- הרחבת היקפן ופריסתן של עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים במרחב הציבורי והפרטי.
- שמירה על שיעור השימוש הקיים בתחבורה הציבורית בעיר (בעיר ומחוץ לה) ואף הגדלתו.
מוקדי העבודה:
- יעדי חוסן אקלימי:
- הטמעת תקנים ונהלים מחייבים (דוגמת בנייה ירוקה, הצללה וטיפול בנגר) המקדמים חוסן אקלימי במנגנוני היישום של הרשות.
- יעדי ניהול אנרגיה מקיימת:
- צמצום היקף הפליטות לנפש;
- קידום הרשות כמובילה ארצית בייצור אנרגיה מקיימת.
קידום חוסן אקלימי:
- קירור המרחב העירוני:
- שיפור ההצללה;
- הרחבת התכסית הירוקה;
- שימוש בחומרי בנייה מפחיתי פליטת חום.
- ניהול מי הנגר:
- היערכות כוללנית של העיר לניהול מי הנגר;
- שיפור החלחול;
- השהיית מי הנגר.
- קידום אורח חיים מותאם לאקלים משתנה:
- תמיכה באוכלוסיות פגיעות;
- תמיכה בהתאמת מבנים קיימים;
- יצירת מודעות ושותפות באחריות בקהילה.
קידום ניהול אנרגיה מקיימת:
- התייעלות באנרגיה:
- צמצום צריכת האנרגיה במרקם הבנוי באמצעות הנחיות לבנייה של בניינים חדשים והתאמות של בניינים קיימים.
- ייצור אנרגיה:
- קידום העיר כמובילה ארצית בייצור אנרגיה;
- קידום "הכנות" לייצור אנרגיה מתחדשת בכל הבניינים החדשים;
- קידום התקנת מתקנים סולאריים בסביבה הבנויה;
- קידום יוזמות ומסגרות תומכות חדשנות בתחום ייצור האנרגיה.
תחבורה נקייה:
- הרחבת התשתית של חשמול כלי רכב פרטיים וכלי רכב שיתופיים;
- חשמול צי הרכב העירוני.
לכל אחת מהפעולות האמורות מובא פירוט: השלבים, האחריות לביצוע, השותפים, לוחות הזמנים ויעדים.