keren hayesod

איך מצמצמים פסולת עירונית?

שני אוסטרייכר, מנהלת מחלקת פרויקטים, קיימות וסביבה במועצה המקומית קריית טבעון

שני, ספרי לנו על התפקיד שלך בארגון

התפקיד שלי נולד לפני כשלוש וחצי שנים, בעקבות אסיפת אזרחים שעסקה בצמצום פסולת המיועדת להטמנה. המועצה התחייבה להוציא לפועל את מסקנות האספה, ואחת מהן הייתה הקמת מחלקת קיימות. מאז, המחלקה פועלת בשלושה תחומים עיקריים: קידום מיזמים בתחום המחזור, פיתוח אנרגיות מתחדשות, ופרויקטים רוחביים המחברים בין תחומים סביבתיים וקהילתיים. המחלקה משתייכת לאגף התפעול ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מחלקות נוספות ועם התושבים.

אחד המהלכים המרכזיים שלנו הוא תוכנית היערכות לשינויי אקלים, שמתבססת על ההבנה שהנוף הוא לא רק רקע, אלא הוא חלק מהזהות של טבעון. מדובר ביישוב שהוא מהירוקים והמוצלים בארץ, בעל צפיפות העצים הגבוהה ביותר לנפש. כל רחוב בישוב גובל בוואדי וכל תושב נמצא במרחק הליכה קצר מחורש טבעי. הנוף הזה מעצב את מדיניות הקיימות שלנו – מהנגשת הטבע דרך שבילי ההליכה ועד טיפוח ההליכתיות כערך קהילתי ובריאותי.
התוכנית זיהתה מספר אתגרים, למשל הקרבה לוואדיות ולחורש המהווה סכנת שריפות חורש והצפות: הטופוגרפיה של הישוב תלולה והקרקע סלעית ולא מחלחלת ולכן באירועי סערה משמעותיים, נגר עילי זורם מהמעלה למורד, ובמיוחד לשכונת קריית חרושת, אשר גובלת גם בקישון. כלומר המים מגיעים לשכונה גם מהמעלה וגם מהמורד כאשר הקישון עולה על גדותיו. המועצה פועלת לחסימות צירים ומתן מענה מיידי לתושבים בשעת חירום וכן עובדת בשיתוף עם רשות נחל הקישון.
אתגר נוסף הוא האיזון בין שימור הנוף לבין פיתוח עירוני. טבעון הוקמה כעיר גנים, עם מגרשים גדולים מאוד אשר נדרשו בזמנו לשתול לפחות שלושה עצי חורש בכל מגרש. בזכות זה, נוצר ישנו כיום נוף ייחודי של עצי אלון ואלה בוגרים ויפים בכל רחבי הישוב. עם זאת, תהליכי ציפוף ובנייה משנים את פני היישוב, ואנו שוקדים על כלים שיאפשרו פיתוח אחראי שמשמר את הערכים הנופיים ואת תחושת היער העירוני שהיא חלק מהזהות המקומית.

ביחד עם התושבים הקמנו מרכז קיימות וחדשנות, המשמש חממה ליוזמות קהילתיות: “חוויה מתקנת” – לתיקון חפצים, “מגרש אוצרות” – לאיסוף ותרומת ציוד לשימוש חוזר, מיזמי הצלת מזון ועוד. המרכז כולו מנוהל על ידי תושבים ומהווה ביטוי לרוח הקהילה הפועלת מתוך אחריות ויוזמה.
פרויקט נוסף, בעל השפעה כלכלית וסביבתית משמעותית, הוא צמצום הטמנת הגזם. כיישוב עתיר עצים, טבעון מייצרת כמויות גדולות של גזם. בעבר רובו הוטמן, אך כיום אנו מרסקים ומשתמשים בו לכיסוי ולחיפוי ברחבי היישוב. בזכות התגייסות יוצאת דופן של עובדי המועצה ושל התושבים לעניין, הצלחנו להפחית את הכמויות מכ- 350 טון לחודש לכ- 150 טון בלבד. מעבר לכך, קידמנו תרבות חדשה של “גזם נקי” באמצעות הסברה והפרדת הגזם  מגרוטאות ופסולת אחרת, והאיסוף נעשה בשני סבבים נפרדים.

הקמת קמפוס אנבידיה בשולי טבעון, שיהיה השני בגודלו בעולם, מביאה עמה הזדמנות כלכלית אדירה לצד אתגרי תחבורה. הקמפוס עתיד למשוך עובדים מהאזור – חיפה, נשר והקריות. כיום ישנה כבר חיבוריות נוחה לכביש 6, ואנו פועלים לקידום פתרונות תחבורה מקיימים: למשל הקמת תחנת רכבת חדשה בג'עלמה מול קמפוס אינבידיה.
מול עובדי הקמפוס שיגיעו מתוך הישוב, המטרה היא לעודד כמה שיותר שימוש באופניים או בהליכה בין עצי האלון והאלה שמעניקים לטבעון את אופייה, ואנו מתכננים שבילים ייעודיים לרכיבה ולהליכה. כמו כן, נעודד  שימוש בתחבורה ציבורית ובשירותי שאטלים ורכב שיתופי בתוך היישוב כדי לצמצם ככל האפשר פקקי תנועה בתוך הישוב. 
 
כשהטבע נגיש וקרוב, הוא לא רק יופי של נוף אלא גם בסיס ל-wellbeing קהילתי ולחוסן עירוני מתמשך.

קריית טבעון

תמונות: באדיבות מועצה מקומית קריית טבעון